ערוד

African wild ass                           Equus africanus somaliensis

מפת תפוצה עולמית

תפוצה

קרן אפריקה - צפון אתיופיה, אריתריאה וסומליה. בעבר התפוצה היתה באזור המזרחיים של סומליה, אתיופיה, סודן ואריתריאה. בתקופת הפליאוסטיקן הערוד היה קיים כנראה בישראל ובסוריה.
באזור "דנקליה" שבאריתריאה, בדרום אזור הים האדום, יש אוכלוסיה ברת קיימא. אזור זה הוכר כשמורת טבע ושם נערך מחקר מדעי על הערודים. 

מחלקה: יונקים - Mammalia
סדרה: מפריטי פרסה - Perissodactyla
משפחה: סוסיים  - Equidae


משקל: 270 ק"ג
גובה כתפיים: 1.20 מטר 

תוחלת חיים: 20 שנה בטבע. בגני חיות אפילו עד 40 שנה

משך היריון: 12חודשים
גודל השגר:  1
גיל גמילה: 6 חודשים
גיל בגרות מינית:  2 שנים



שעות פעילות:
בשעות הצוננות יותר: בשחר, בשעות הדמדומים ובלילה

סטטוס בטבע:
בסכנת הכחדה חמורה
(CR)

 

 

 

 

 

 מין זה משתתף בתוכנית רביה אירופאית למינים נכחדים

מה זה EEP?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בית הגידול

מדבריות הרריים וסלעיים, אזורי בושלנד יובשניים וחצי יובשניים.

תאור פיזי

צבע הפרווה אפור. הבטן לבנה וכן הרגליים והחוטם. הרגליים מתאפיינות בפסים מאונכים שחורים. הרגליים קרוב לפרסות דקות מאוד (הכי דקות מבין כל הסוסיים), מה שמאפשר לערוד להיות זריז ויציב בבית הגידול הסלעי שלו. הראש גדול יחסית, עם פנים צרות ואוזניים ארוכות ובעלות תנועה. יש לו רעמה זקופה ללא בלורית או ציציות.

התנהגות

הערודים חיים בקבוצות קטנות של נקבות והצאצאים שלהם (בד"כ עד 5 פרטים). הזכרים לרוב חיים לבד וחלקם מגנים על טריטוריה. הקבוצות קטנות מכיוון שהשטח לא יכול לתמוך בקבוצות גדולות יותר, כך שגודל הקבוצה הוא בקורלציה ישירה לכמות המזון. בשנות בצורת גם קבוצות יציבות יחסית יתפרקו.
שיטת הרבייה והארגון החברתי אופייני לסוסיים החיים באזורים יבשים. סייחים זכרים עוזבים את העדר והולכים למקומות אחרים, ואילו סייחות נשארות בדרך כלל עם אימן עד שהן מתרבות בעצמן.
חלק מהזכרים הבוגרים הם טריטוריאליים ורק זכרים אלו נצפו מזדווגים עם נקבות מיוחמות. גודל טריטוריה אפיינית הוא כ- 14.5 קמ"ר.
חום גופם של הערודים יכול לנוע בין 35-41.5 מעלות צלזיוס, כתלות בטמפרטורת הסביבה. בחודשי הקיץ חום גופן של הנקבות היה גבוה מזה של הזכרים (36.5 מעלות צלזיוס לזכרים לעומת 38.2 לנקבות), העלאת הטמפרטורה מפחיתה את הצורך בקירור הגוף בהזעה וחוסכת במים, מה שחשוב ביותר לנקבות מניקות.

מזון

הערודים מותאמים מאוד לחיים באזורים יבשים. הם אוכלים עשב בעיקר אבל גם שיחים וצמחי מדבר. כמו אוכלי עשב אחרים הם תחילה תופסים את העשב בשפתיים ומכניסים אותו לפה. אחר כך הם קורעים אותו עם השיניים. השיניים גדולות ומסוגלות לחתוך וללעוס גם צמחים קשים.
הם תמיד נשארים בטווח של עד 30 ק"מ ממקור מים. אומנם הם יכולים לשרוד בלי לשתות יותר מכל סוס אחר ולאבד עד 30% ממשקל גופם במים. אך הם חייבים לשתות כל יומיים או שלושה. כאשר הם שותים הם גומעים את כמות המים הנדרשת בשתיים עד חמש דקות בלבד. 

רביה

עונת המלטה היא בין אוקטובר לפברואר. הנקבות ממליטות בשנתיים. מספר ההמלטות תלויות מאוד בשכיחות המזון. בשנות בצורת, כמו לדוגמא שנת 1997 לא נולדים סייחים כלל, ואילו בשנת 1998, שהייתה שנת אל ניניו, ירדו הרבה משקעים ובסוף עונת הגשמים לכל הנקבות היו סייחים ולפחות 80% מהם שרדו. יש קורלציה ברורה בין כמות המשקעים לילודה.
לאחר ההמלטה הנקבה מלקקת את העייר ומונעת מפרטים אחרים מלהתקרב אליו בימים הראשונים. בשנות בצורת היא יכולה להשאיר את העייר לבדו ליום שלם וללכת לשתות מים שנמצאים במרחק של כ- 10 ק"מ.

האוכלוסייה בטבע

הערוד הוא הסוס הנמצא בסכנת ההכחדה החמורה ביותר! גודל האוכלוסייה ובית הגידול קטנו  ביותר מ- 90% ב- 20 השנה האחרונות.
הסכנות המיידיות הנמאיימות על האוכלוסייה הן צייד לבשר או למטרות רפואה עממית, תחרות עם עדרים על מזון ומים ורבייה עם חמורים מבוייתים.
צפיפות האוכלוסייה במישור מסיר בדנקליה שבאריתריאה ממשיך להיות בערך 47 פרטים ל- 100 קמ"ר. מקור המים הקרוב ביותר נמצא כ- 10-15 ק"מ מבית הגידול וגם המקומיים משתמשים בו להשקיית עדריהם. בעונות יובש המזון מאוד דל והערודים צריכים לנדוד 15-20 ק"מ על נמת למצוא מזון ומים.
המצב הטוב של האוכלוסייה במישור זה הוא תודות למסורת של אנשים המקומיים, הם חולקים את המשאבים שלהם עם חיות הבר ולא פוגעים בהן.
לעומת זאת באזור מדבר הדנקיל באתיופיה, הערוד ניצוד בשל הבשר שלו להכנת תרופות עממיות וצפיפות האוכלוסייה היא פחות מפרט אחד ל- 100 קמ"ר.
המקומיים בסומליה מכינים מרק מבשר ומעצמות של ערודים. המרק אמור להועיל נגד שחפת, עצרות, דלקות פרקים, כאבי גב וכאבי עצמות. הם גם מאכילים הצאן שלהם במרק כדי ספק להם מינרלים נחוצים.    
מתצפיות עלה כי נוכחותם של חמורים במישור מסיר עלול להיות בעייתי. חמורים נראו מתרועעים בקרבתן של ערודות מיוחמות, אך עד כה לא נצפו הזדווגויות. מחקר גנטי העלה כי יש מעבר גנים בין האוכלוסייה באתיופיה לאוכלוסיה באריתריאה.
באריתריאה נוקטים גם בפעולות חינוכיות: פוסטרים בשפות האנגלית, טיגרינית וערבית חולקו בכל חטיבות הביניים ולתושבים המקומיים. כמו כן הופקו, מפות, מודלים אנטומיים, ספרי תרגילים ועטים לבתי הספר היסודיים.
פעילות קהילתית: האנשים המקומיים -  ה"אפרים" מעורבים בפרויקט השימור והוא מתאפשר תודות לגישתם כלפי הטבע. הידע המסורתי שלהם הכרחי על מנת לתכנן שמירה על המשאבים האנושיים וערכי הטבע באזור.
נערכו שיחות אישיות עם המקומיים, עצותיהם והעדפותיהם יכללו בפיתוח תוכניות השימור למערכת האקולוגית של דנקלייה.
תוכניות לעתיד: להמשיך בשת"פ בין היחידה לשמירת טבע (במשרד החקלאות של אריתריאה) ובין המקומיים לפיתוח תוכנית שימור לדנקיילה שתשמור על המערכת האקולוגית ברת קיימא.
עם שיפור היחסים בין אתיופיה ואריתריאה יהיה צורך לתכנן תוכנית משותפת חוצה גבולות.
יש סכנה בגדילת אוכלוסיית האדם או הצאן. יש לחקור לעומק את האיזון בין שימוש במשאבים של האדם ושל העדרים שלו וחיות הבר. כל אלו התקיימו יחדיו באיזון במשך אלפי שנים. כרגע במישור מסיר יש גם כ- 1200 כבשים, עיזים וגמלים.
באתיופיה הערוד נחשב לחיה מוגנת ואסור לצוד או להרוג אותו. בשנת 1969 הוקמו שמורת הטבע בינגודי-רסה ושמורת הערודים מילה-סרדו. בשתי השמורות חיים גם אנשים מקומיים ועדריהם. 
אריתריאה עדיין מנסחת את חוקי שמירת הטבע שלה. הערוד מוגן ואסור להרוג או לצוד אותו, אך עד היום אין הגנה רשמית של החוק. בשנת 1995 בכנס הראשון לשמירת טבע באריתריאה הממשלה הכריזה על בית הגידול של הערוד בשטח שבין חצי האי בורי ועמק דלול כשטח עיקרי לשמורת טבע.
יתכן שהערוד מצוי בכמה אזורים בסומליה. אזורים אלו מנוהלים על ידי גורמים פרטיים. אין הגנה חוקית על הערודים.
החוק להגנה על הערודים בסודן נחקק בשנת 1963, אך מצבו כיום אינו ידוע. 
בגן החיות של סנט לואיס יש תוכנית "מחקר בשדה לתוכניות שמירת טבע". גן החיות בשיתוף עם רשות שמירת הטבע האתיופית, תומך בתוכנית מחקר באתיופיה שאוספת מידע חיוני. סקרים מהקרקע ומהאוויר יחשפו את הצפיפות, התפוצה והסטטוס של המין. כאשר יהיה את המידע יהיה אפשר לפתח תוכניות שימור להגנה על הערודים. 

ערודים בגני חיות












הערודים בספארי



הידעת?




 

 

 



קישורים מעניינים

כל האוכלוסיה בגני חיות בעולם מקורה בחמישה פרטים (3 זכרים ו-2 נקבות) שנלכדו בעמק הנוגאל בסומליה ונשלחו לגן החיות בבזל, שוויץ ביולי 1970, וב- 12 ערודים שנלכדו באזור הסרדו במדבר הדנקיל באתיופיה בספטמבר 1972 ונשלחו לחי בר בישראל.
נכון לאוקטובר 2006 היו ב- 26 גני חיות ברחבי העולם  139 ערודים. "ספר העדר" הבינלאומי הוקם ע"י ארגון גני החיות העולמי (WAZA) בשנת 1968. גני החיות מחזיקים כעת אוכלוסייה ברת קיימא המנוהלת בתוכניות ריבוי תחת תוכניות ריבוי אירופאיות  (EEP) ואמריקניות.  
בחלק מגני החיות, כמו בספארי, נפתחות רווקיות (קבוצות של זכרים בלבד). החשיבות ברווקיות היא שניתן להחליף זכרים שמתו בקבוצות מעורבות, וכן זוהי אלטרנטיבה טובה לסירוס ערודים צעירים שלא יכולים למצוא להם בית מיידית.

בנובמבר 2006 הגיעו לספארי שני ערודים אחים זכרים מהחי בר ביוטבתה. האחד נולד ב- 1998 והשני בערך בשנת 2000.  הערודים שוחררו בשטח הג'ירפות הפארק האפריקני הפתוח והתאקלמו שם מצוין. 

  • מין זה הוא הקטן ביותר מבין כל סוסי הבר. לשם השוואה- גובה כתפיים של הערוד הוא 1.2 מ' בעוד זה של זברת גרייבי 1.5 מ'. משקלו של הערוד 270 ק"ג לעומת 400 ק"ג לזברת הגרייבי.
  • חוקרים מזהים פרטים על פי דגם הפסים שעל רגלייהם והשוואה של הדוגמא הייחודית של כל פרט של הפסים. 
  • הצייד המאיים על הערודים התגבר בשנים האחרונות כאשר הנשק האוטומטי הפך להיות זמין יותר ויותר.
  • הערוד יכול לרוץ במהירות של כ- 48 קמ"ש.
  • במאה ה- 16 הספרדים הביאו ערודים מבויתים לדרום מערב ארה"ב. צאצאיהם של ערודים אלו הידועים בשם burros, עדיין משוטטים בבר.
  • הערוד מוזכר בתנ"ך בספר איוב,פרק לט' פסוק ה': "מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח".
  • בערוד ימיהם - כתבה מ"יומן ספארי" NRG
  •   

  • תצוגת הדפסה

    ספארי חצות !
    לנועזים בלבד... הצטרפו אלינו לסיור מתובל בהסברים על בינו לבינה... הסיור הקרוב בחמישי- 30.10.14, לפרטים נוספים והזמנה- לחצו כאן
    מה קורה בספארי בגשם?

    לחצו כאן וגלו :)

    ספר הג'ונגל

    בשבת הקרובה 25.10.14 תתקיים ההצגה האחרונה של "ספר הג'ונגל"
    לוח מופעים - אוקטובר 2014
    לחץ כאן.

    נפתחה ההרשמה לחוג ספארי

    "משפחות בעולם החי" - לגילאי גן חובה עד כיתה ד'.
    חוג "ביומימקרי בספארי" - לגילאי כיתה ה - ח'.
    לפרטים נוספים - לחצו כאן, או התקשרו 6305328.  

    simply-smart | בניית אתרים | קידום אתרים
    כל הזכויות שמורות לספארי ©