תיבת נח

"נח איש צדיק ותמים היה בדורותיו" - לא רק צדיק היה נח, אלא גם שומר הטבע הראשון! בצו אלוהי קיבל נח את פרויקט ההצלה הגדול - "ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התיבה להחיות אתך זכר ונקבה יהיו" (בראשית ו'). המיון הראשוני של בעלי החיים, היה בוודאי מסובך ועמדו לפניו בעיות זיהוי המינים והבדלי הזוויגים. גם שיכונם במעונם החדש - בתיבה הידועה, היה בוודאי לא קל: איך נבנו התאים? מי דר בשכנות למי ועל אילו כללי בטיחות היה כדאי מאוד להקפיד? מה בדבר אחסון כמויות המזון העצומות? ואיך פינו את הררי הפסולת?

הסיור בין שבילי גן החיות מציג לפנינו את חלקן הגדול של ההתמודדויות שעמן התמודד נח בימיו. גם כאן, בספארי, מתכנני הגן וצוות המטפלים של בעלי החיים מתחבטים בשאלות דומות. גם אנחנו עמלים מדי יום ביומו בטיפול בחיות ובתחזוקת הגן. גן החיות המודרני, כמו נח, מציב לו כמטרה להציל בעלי חיים שסכנת הכחדה מאיימת עליהם. הסיור מומלץ לילדים צעירים שאך למדו את סיפורו של נח. נעזור להם לדמיין ולהבין את הלא-ייאמן ולהזדהות עם הצלת בעלי החיים הגדולה ביותר בהיסטוריה.

סכנת הכחדה

בכדור הארץ שלנו, על סביבותיו המגוונות, מתקיימות מערכות אקולוגיות מורכבות שמושפעות זו מזו. בעלי החיים, וביניהם בני האדם, כחלק מהמערכת האקולוגית, נאבקים על מקומם בה. במאבקו הגיע האדם למקום מפוקפק בראש רשימת הגורמים לפגיעות שונות בטבע ולזעזוע המערכות האקולוגיות. פגיעה בשרשרות מזון, ציד לא מבוקר, מאבק על שטחי מחיה, הרעלות המוניות והרס של בתי גידול הם רק חלק מהדרכים שבהן נפגע הטבע מידי האדם, מבלי משים או במתכוון. דובים חומים סוריים שוטטו עד 1917 בהרי הגליל העליון והחרמון, אך לא עוד. אוכלוסיית הצ'יטות נמצאת ב"צוואר בקבוק" (הידעתם? עד 1959 עוד נראו צ'יטות בארץ). יערות הגשם נהרסים ועימם נעלמים מעולמנו אחרוני האורנג אוטנגים. גורילות מרהיבות מסיימות את חייהן בצלחתו של חוטב העצים. האם גם לנו יד בדבר? מה ביכולתנו לעשות ואיך נוכל לעזור? לגני החיות המודרניים, ובהם הספארי שלנו, תפקיד חשוב ביצירת גרעיני רבייה (לעתודה), בשימור מינים שמצויים בסכנת הכחדה ובהעלאת המודעות לבעיות ולפתרונותיהן. בואו לשמוע על כך ותהיו גם אתם חלק מהמאמץ העולמי להציל את מה שעוד אפשר. אפשר לשלב במהלך הסיור הפעלה להדגמת האיזון העדין של המערכת האקולוגית או משחקי סימולציה לריבוי בעלי חיים בסכנת הכחדה ולהשבתם לטבע.

ביות

לפני יותר מ- 15,000 שנים חל מהפך בתבנית החיים האנושית. בני האדם, שחיו כנוודים מלקטי מזון, היו לתושבי קבע שמגדלים את מזונם. אוכלוסיית האדם גדלה וריכוזי ההתיישבות הפכו לכפרים. החזקת בעלי חיים בביתו של האדם או בסביבתו והכלאתם מדור לדור שירתו את מטרותיו של האדם בדרכים מגוונות.

מתי, איך ומדוע הצטרף אל התהליך הזאב (אביהם הקדמון של כל מיני הכלב של ימינו)? אילו שינויים עברו העזים, הכבשים והפרות במעבר מחיות בר לחיות משק? אילו שימושים עושה האדם באלפקה או בחמוס? והפיל - האם הוא מבוית או מאולף?

שותפות הרת גורל בת אלפי שנים מתקיימת בין האדם לכמה מיני בעלי חיים. בסיור נשמע על תהליכי הביות ועל מערכות היחסים בין האדם ובין בעלי החיים ונלמד על ההבדל בין: להרגיל, לאלף, להחתים ולביית - ההבדל קטן אך המרחק האבולוציוני עצום!

חיות ארץ ישראל

מיקומה של ארץ ישראל כמקום מפגש של שלוש יבשות, המבנה הטופוגרפי שלה וייחודה האקלימי, וכן השינויים הרבים שחלו בה עם התיישבות האדם, גרמו להיווצרותו של טבע עשיר ומיוחד לארצנו הקטנה. מינים רבים חיו באזור ואינם עוד, על חלקם אפשר ללמוד מהמקורות, מהממצאים ומתיעודי חוקרי טבע בעבר. בראשית המאה הקודמת עוד נצפו בארץ הברדלס, אייל הכרמל, הדוב החום הסורי והיען. מי עדיין מהלך בחולות ובמדבריות? מי מסתתר בחורשות ובמערות? מה עושים כדי להציל את הנשרים? איך נראה הקרָקל? והיכן אפשר לפגוש נמר? סיור להכרת הפאונה הארץ ישראלית מאז ועד היום, למי ששמירת הטבע הצברי חשובה לו.

חיות התנ"ך

"ויאמר אלוהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים … ויעש אלוהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלוהים כי טוב" (בראשית א, כ'-כ"ה). מתיאור היום הרביעי והיום החמישי לבריאת העולם, עת ברא האלוהים את בעלי החיים, מתוארים בספרי התנ"ך סיפורים רבים על בעלי חיים וקשריהם עם בני האדם. הפרשנויות השונות לפרשיות המקראיות-זואולוגיות מציגות מבט עכשווי אך שונה על עולם החי, ומאפשרות השוואה בין הפאונה הארץ ישראלית של ימי המקרא למגוון בעלי החיים בארצנו כיום.

מי הן החיות הכשרות? מה בין יען לבת יענה? איך נקראת בתנ"ך הג'ירפה? וכמה שמות לאריה? תכונות בעלי חיים ודימויים מקראיים וכן מקומו של חוק צער בעלי חיים בסיור מדעי באווירה של פעם.