דב חום סורי

דב חום סורי

 

Syrian Brown Bear                                   Ursus arctos syriacus

מפת תפוצה עולמית

תפוצה

הדב החום הסורי הוא  תת מין של הדב החום, שתפוצתו רחבה ביותר. הם מצויים באסיה, באירופה וגם בארצות הברית. תת המין הגדול ביותר של הדב החום הוא הגריזלי, שגובהו בעמידה על שתיים מגיע ל- 2.8 מטרים.
בעולם: בעבר כללה תפוצתו של תת המין הסורי חלקים גדולים של מערב אסיה. הוא היה נפוץ גם בסוריה, בלבנון בירדן, בישראל ובחלקים של אפגניסטן ובפקיסטן. כיום האוכלוסיה מצומצמת ומקוטעת. דובים חומים סורים חיים בטורקיה, בקווקז בצפון עיראק ובמערב איראן.  
בישראל בעבר: חוקר הטבע טריסטרם שסייר בישראל בשנים 1863-4 ראה דב חום סורי בנחל ארבל, וממזרח לירדן- בגלעד ובבשן, וכן ראה עקבות רבים בשלג במרומי החרמון. תיאודור קוטשי כתב בשנת 1864כי בחרמון הדובים נפוצים מאוד. אליעזר שמאלי כתב כי אלכסנדר זייד ראה דב במדרונות מעל כפר גלעדי בשנת 1917. אהרוני ציין בשנת 1946 כי הדב האחרון בחרמון נורה במג'דל שמס ב- 1917. טלבוט מסר בשנת 1960 כי עדיין נראו דובים במורדות החרמון עד שנה זו. בשנות ה- 90 של המאה הקודמת נצפה והוסרט דב חי בדרום לבנון. בחורף 1954 דווח על דב גדול שהמית שלושה רועים ליד הכפר חומס בסוריה.

מחלקה: יונקים - Mammalia
סדרה: טורפי יבשה - Carnivora
משפחה: דוביים- Ursidae


משקל: 150-250 ק"ג
אורך הגוף: עד 2 מטרים
אורך הזנב: 8 ס"מ
גובה כתפיים: 85ס"מ


גיל בגרות מינית:4-6 שנים
משך היריון: 6-7חודשים (כולל השהייה, ראה תוכן)
גודל השגר:  1-4
משקל הגור: עד 500 גרם
גיל גמילה: 18-30 חודשים
תוחלת חיים: 20-30 שנה בטבע. עד 50 בגני חיות


שעות פעילות: לילה בעיקר, אך  גם ביום
מבנה חברתי: יחידאי


סטטוס בטבע:
נכחד באזורנו (RE)



בעל חיים ישראלי

 

 

 

 

   

   היכן אני נמצא?
באזור הטורפים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בית הגידול

חי בעבר בנוף סלעי עם מקורות מים קבועים ומזון, בחורש ים תיכוני וגם בהרים צחיחים שכמות המשקעים בהם פחות מ- 150 מ"מ.

תאור פיזי

הפרווה חומה צהבהבה, צפופה ורכה. קצות השערות לבנים. לצעירים צווארון לבן הנעלם במלאת להם שנה. בכתפיים אורך השיער מגיע לכ- 10 ס"מ ובגוף ל- 5 ס"מ. לדב החום מתת המין הסורי הטפרים ארוכים ובהירים, כמעט לבנים. תת מין הזה לא היה קטן יותר מתת המינים שחיים באסיה ובאירופה.

התנהגות

הדובים הם בעלי חיים יחידאים. לעיתים הם מתקבצים במספרים גדולים במקורות מזון עשירים, אז הם יוצרים קבוצות משפחתיות שמשחרות מזון ביחד. בקבוצה יש גורים בגילאים שונים. בתנאים אלו נוצרת היררכיה חברתית שנשמרת על ידי הבעת אגרסיביות. הזכרים הבוגרים הגדולים הם בראש ההיררכיה, למרות שפרטים האגרסיביים ביותר הן נקבות עם גורים. הכי פחות אגרסיביים ובמעמד הכי נמוך הם דובים מתבגרים. הקשר החברתי האמיתי היחיד שנוצר הוא בין נקבה לגוריה. 
לזכרים טריטוריה ששטחה כמה עשרות קמ"ר. הם מסמנים את הטריטוריה שלהם על ידי גירוד עצים בציפורניהם הקדמיות והשארת סימני ריח מבלוטות שנמצאות בכף הרגל. הם גם משתינים, מתגלגלים בשתן ומתחככים בגזעי עצים.
האם הדובים ישנים? באזורים חמים יחסית הדובים אינם ישנים שנת חורף. מבין הדובים שחיו בארץ, רק אלו שחיו בחרמון או בלבנון יתכן והיו ישנים בחורף במערות טבעיות או במאורות קטנות שחפרו בעצמם. באופן כללי, דובים בכלל לא נכנסים ל"תרדמת חורף" או היברנציה אמיתית (hibernation) המאפיינת בעלי חיים רבים ממכרסמים ועד זוחלים למיניהם.
במקומות בהם החורף קר במיוחד הדובים כן ישנים אבל השינה שלהם אינה מוגדרת כ"תרדמת חורף" אלא כטורפור (torpor). בטורפור בעל חיים מוריד את קצב חילוף החומרים (המטבוליזם) שלו באופן משמעותי מאוד. קצב הלב והטמפרטורה של הגוף יורדים מאוד. מה שמאפשר לעבור את החורף מבלי לבזבז המון אנרגיה על חימום הגוף. החוקרים חלוקים ביניהם בסוגיה זו. יש חוקרים שטוענים ההבדל בין היברנציה לטורפור הוא סמנטי בלבד. בכל מקרה ההבדל בין שניהם הוא שבהיברנציה המטבוליזם יורד הרבה יותר נמוך.
שנת הדובים היא שינה קלילה למדי. הם עלולים להתעורר בגלל הפרעות קלות, מה גם שהדובות ממליטות את הגורים תוך כדי השינה ומניקות אותם.
אז מה קורה לדובים כשהם ישנים? במשך הקיץ הדוב אוגר שומן שבו ישתמש במשך החורף. בעת השינה הדב לא משתין או מפריש צואה, במקום זה הוא מייצר מהפסולת חלבונים (העשירים בחנקן ממילא). קצב הלב יורד בעת השינה מ- 40-70 פעימות בדקה ל- 8-12 פעימות והקצב המטבולי יורד ב- 50%. לעומת זאת, חום הגוף יורד רק ב- 3 עד 7 מעלות (בגלל זה לא נחשבים הדובים לישנים שנת חורף אמיתית) ולכן גם הדוב יכול להתעורר במהירות.

מזון

הדובים הם אוכלי כל, ולכן הם מצויידים בניבים חזקים כשל טורפים וכן בשיניים טוחנות רחבות כשל אוכלי עשב. הם אוכלים פירות, שורשים, פקעות, ירק, פרחים, בלוטים, ניצנים, זרעים, דבש, ביצים, פגרים, בעלי חיים עד גודל של כבש, וגם בע"ח קטנים כגון דגים, חרקים, שבלולים וחסרי חוליות אחרים. הם חופרים באדמה או שוברים גזעי עצים בטפרים שלהם. הם אוספים את המזון בלשונם ובשפתיתיהם המשתרבבות. פרטים צעירים גם מטפסים על עצים.

רביה

ההזדווגות וההתעברות מתרחשות בקיץ, בחודשים מאי-יוני. בגני חיות נצפו גם 30 הזדווגויות משך הייחום. הנקבה מזדווגת עם מספר זכרים בזמן הייחום שנמשך 10-30 ימים. הזכרים נלחמים על הזכות לשמור על הנקבה והם יכולים לשמור עליה אפילו עד 3 שבועות. הנקבה "מודיעה" על הייחום על ידי סימני ריח בטריטוריה שלה. אחרי ההזדווגות הביצית מתפתחת עד לשלב של תאים ספורים (בלסטוצסיט), ולאחר מכן ההתבססות ברחם מתעכבת. הבלסטוציסט משתרש ברחם רק כ- 5 חודשים אחרי ההזדווגות, בדרך כלל בנובמבר, כאשר הנקבה כבר התחילה את שנת החורף שלה (אם היא אכן ישנה בחורף). ההיריון עצמו נמשך 6-8 שבועות וההמלטה מתרחשת כאשר הנקבה עדיין נמה. 
הגורים נולדים חסרי ישע, ערומים ועצומי עיניים. הם שוהים במאורה מהיוולדם בערך חצי שנה, אז הם במשקל של 4-5 ק"ג. בגיל חצי שנה הם כבר יכולים לצאת ולהתלוות לאימם ולהתחיל לגם מזון מוצק. אחרי שנה הגורים מגיעים למשקל של 40 ק"ג. בגיל 5 חודשים הם כבר אוכלים מגוון רחב של מזון. הגורים מתלווים לאמא לפחות כשנתיים עד להריון הבא אך יתכן שגם שלוש או ארבע שנים. דובות יכולות להתרבות אפילו עד גיל 25. 

האוכלוסייה בטבע

הדב החום הסורי נכחד כנראה מהארץ בתחילת המאה ה- 20. עד תחילת שנות הארבעים הציגו צוענים "דובים מרקדים" בחוצות ערי הארץ. הדובים היו דובים חומים סוריים טיפוסיים צעירים, לרוב במצב של תת תזונה, שמוצאם כנראה מצפון סוריה או טורקיה.
גורמי ההכחדה היו ציד – לפרווה וכן כספורט. ירי בעקבות קונפליקטים עם חקלאים. הדובים בלבנון אכלו גרגרי חומוס בשדות וענבים. לפעמים הדובים אף צדו חיות משק כגון פרות ועיזים איטיות.

הידעת?






הדב במקורות








עוד בנושא?




הדובים בספארי

  • תת המין שהיה מצוי בישראל לא היה קטן יותר מהתת מינים הצפוניים יותר באסיה ובאירופה.
  • דב יכול לרוץ מהר כמו סוס! אך הוא מסוגל לעשות זאת רק למרחק של 50-100 מטר.
  • בשנת 1967 קיבל גן החיות בת"א גור דוב חום סורי במתנה מאירן. הדוב ניצוד באירן, גודל שם בבית פרטי והגיע לגן החיות באמצעות משרד ראש הממשלה.
     
  • "ומגדלין שיער כדוב" (קידושין ע"ב ע"א).
  • דוד המלך אמר על עצמו: "גם את הארי גם את הדוב הכה עבדך" (שמואל א' י"ז, 34-36).
  • בימי הנביא אלישע היו דובים בין יריחו ובין בית אל: "ותצאנה שתים דובים מן היער" (מלכים ב' ב, 24).
  • הנביא עמוס השתמש בדב במשל: "כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדוב" (עמוס ה' 19). ניתן להבין מכך שהדב והארי עמדו בדרגה אחת של מסוכנות.
  • מחלקת היונקים
  • ARKive


    בשנת 1981 הגיעו אל הספארי מגן החיות של תל אביב ארבעה דובים. עקיבא, בת שבע, בת שמונה ובת תשע. עקיבא מת בשנת 1987 לאחר שרגליו האחוריות שותקו בשל בעיה בעמוד השדרה. בשנת 1987 הגיעו עוד שני דובים מגן החיות של ברן, שוויץ: דובי/קלייד וברנה - שני אחים שאימם היתה ילידת גן החיות בוינה ואביהם יליד הטבע בטורקיה. שניהם היו מתנה לנשיא הרצוג מהעיר ברן. שני הדובים היו בני כשנה. ב- 1993 הועברה ברנה לגן החיות התנ"כי. בשנת 1989 המליטה בת שבע את דוד ואת מיכל. דוד הועבר לחי כיף ומיכל נמצאת איתנו עד היום והיא בת 21 (נכון ל- 2010). גם בת תשע המליטה באותו היום גור בשם יונתן. גם הוא העבר לחי כיף. בשנת 1991 המליטה בת שבע את רוני וטוני. שניהם נמסרו בגיל שנתיים ל גן חיות בלימסול. בשנת 1993 המליטה מיכל את מוגלי. בהיותו בן שלוש קלייד התקיף אותו ולמרות שבאותו רגע הצליחו להציל אותו מטביעה, הוא מת ביום שלמחרת מפגיעות פנימיות. בשנת 1993 המליטה בת שבע את בגירה. כשהיתה בת שנתיים בלבד הזכר תקף אותה, ניסה להזדווג איתה ופצע אותה למוות (ניתן לפגוש אותה היום בכיתת הפוחלצים שלנו). בשנת 1995 המליטה בת שבע את בו ואת בבט – שתיהן נמצאות בתצוגה והן בנות 15. בשנת 1995 המליטה מיכל את מנגו. הוא גודל ביד מגיל 6 שבועות. בשנת 1997 המליטה מיכל את מנטה שנמצאת עד היום בתצוגה והיא בת 13 היום. 
    הדובים שחיים היום בספארי הם: מיכל (1989), בנה מנגו (1995) וביתה מנטה (1997), בו ובבט האחיות (1995).
pornolar rokettube mobil porno porn sniper