זאבים

זאבים

הדיווח בבוקרו של יום אפור וגשום בתחילת נובמבר על חסרונה של רודה בחצר לווה בחשש לבאות, מה יוליד היום הזה,סגירת מעגל של ארבע שנים או אכזבה וחוסר ודאות לעתיד.
מאבקי ההישרדות היום יומיים הרחק באפריקה ,והמאמצים של מספר אנשים מצומצם להכניס לתודעת המין האנושי שבקצב הזה הזאבים לא יהיו איתנו עוד.

הזאב הטלוא האפריקני נמנה על משפחת הכלביים ,פירוש שמו המדעי Lycaon pictus הוא זאב צבוע.
עד אמצע המאה ה- 20 חיו כמה מאות אלפי פרטים ברוב שטחה של אפריקה שמדרום לסהרה ,אלא שהם נעלמו משני שלישים של היבשת והיום הם נמצאים במספר מוקדים קטן.
הזאבים חיים בבתי גידול מגוונים: מקצה מדבריות ועד מישורי עשב ונופים פתוחים למחצה.
כיום מספרם עומד על כ- 3000 עד 5000 פרטים בלבד והם מוגדרים כמין בסכנת הכחדה.
הזאבים חיים בלהקות המונות עשרה עד שלושים פרטים, בעבר, כאשר הזאב הטלוא היה נפוץ יותר תועדו להקות שמנו עד 100 פרטים כשאת הלהקה מנהיג זוג דומיננטי ולכל אחד מן הזאבים יש מקום בסדר ההיררכי. סדר זה נשמר על ידי אינטראקציות חברתיות שמוצגות בין הפרטים בלהקה בתדירות הגבוהה ביותר מבין כל המינים שבמשפחת הכלביים.

הזאבים הטלואים, אוכלים מזון מגוון שרובו אנטילופות: אימפלה וצבי תומסון .להקות גדולות יכולות לצוד גם טרף גדול יותר כמו: קודו, גנו, ואפילו זברות.
שיטת הצייד של הזאבים הטלואים היא מרדף והתשה מתמשכת של כל חברי הלהקה.
זאבים טלואים מסוגלים לרוץ כמעט שעה ברציפות במהירות ממוצעת של 50 קמ"ש.
הם נחשבים למחסלי המזון המהירים ביותר בסוואנה. נוהגים לראות בהם טורפים אכזריים ביותר בגלל המהירות שבה הם משתלטים על הטרף. הם קורעים אותו לגזרים וניזונים מחלקיו בעודו בחיים. אלא שמחקרים שהשוו בין ציד של חתולים גדולים לבין ציד של זאבים טלואים הוכיחו כי הזמן מתפיסת הטרף ועד למותו קצר יותר אצל הזאבים, כך שאכזריות ככל הנראה, היא בעיני המתבונן בלבד.

מצבם של הזאבים הטלואים התדרדר בצורה דרסטית ב 100 השנים האחרונות בשל כמה סיבות, כשהעיקרית שבהן היא פלישת האדם, אשר גרמה לחלוקה פיזית של שטחי המחייה הטבעיים (בניית גדרות חשמליות שתוחמות שטחים חקלאיים ,והתפשטות הישובים), דבר המונע שיטוט ונדידה של להקות בעקבות טרף זמין ומעבר של  פרטים בודדים המודחים ע"י הלהקה לאזורים חדשים על מנת  ליצור להקות חדשות.
הקרבה לבני האדם ולבעלי החיים שבסביבתם, בעיקר לכלבים, גרמה להעברת מחלות, כמו כלבת וכלבלבת, מחלות שקוטלות פרטים רבים מקרב הזאבים.
קרבה זו  מובילה בהכרח  את הזאבים לצעוד בביטחון ולטרוף חיות משק - כבש , עז או פרה – חסרי יכולת בריחה, מאשר לרוץ שעה ויותר בכדי לצוד צבי תומסון קטן. המקומיים, שכמובן לא כל כך מרוצים מהעניין, נאלצים  לצוד אותם ובכמה מדינות באישור הרשויות.

שני מבצעי השבה לטבע שנעשו בשנים האחרונות כשלו .
הראשון בטנזניה נכשל בשל קרבת שטח השחרור לבני האדם וכתוצאה מכך מחלת הכלבת שתקפה וקטלה את כל הלהקה.
מבצע שני נכשל בנמיביה בשל צפיפות טורפים מתחרים . הזאבים  נטרפו ע"י להקת אריות ששהתה בשטח באותו זמן תוך 4 חודשים .
השבתם לשמורות קטנות הוכחה כניסיון לא מוצלח ומשום כך הוחלט להשיבם רק לאזורים מוגנים וגדולים (מעל 5000 קמ"ר).

כל תכניות ההשבה בינתיים הוקפאו, מהסיבות שהוזכרו, ומסיבה חשובה נוספת, וכאן גני החיות נכנסים לתמונה. המאגר הגנטי בגני החיות עדיין קטן מידי: כ- 600 זאבים חיים ב- 100 גני חיות ברחבי העולם.
גיבוש להקות חדשות ,בריאות ,בעלות מדרג חברתי נכון הטומן בחובו יכולת הישרדות לאורך שנים אינה משימה קלה לגני החיות מפאת מורכבות הטיפול והאחזקה, ומשום כך מעורבים בה מספר מצומצם של גני חיות היכולים לקחת על עצמם מבחינה מקצועית וכלכלית מטלה מעיו זו .

הספארי, במסגרת היותו מרכז זואולוגי גדול, המעורב בתחום גרעיני רבייה של בעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה, נרתם לסיוע אישוש אוכלוסיית הזאבים הטלואים בטבע, וכחלק ממאמצי ההשבה פתח בתוכנית רבייה בשבייה.


אל הספארי הגיעה להקת זאבים טלואים בשנת 1992. הקבוצה המקורית מנתה שבעה פרטים אשר הזדקנו במהלך השנים, מהם נותרו 2 נקבות, אחת מבוגרת ואחת צעירה מאד.
סלאוס ומורמי ,שני זכרים חדשים, אחים, הובאו מגן החיות ברומא אולם החיבור בין ארבעת הפרטים נכשל כעבור חודש כשהזכרים הרגו את הנקבות.
בדיעבד, החיבור בין הפרטים היה מהיר מדי ולא נקבע סדר היררכי ברור בין הזאבים. זה היה המקרה גם בין הזכרים ששמרו על קואליציה בניהם והפגינו דומיננטיות על הנקבות, וגם בין הנקבות שאצלן המבוגרת יותר הייתה נחותה בקבוצה המקורית ולא הפגינה דומיננטיות על האחיינית הצעירה שלה. 

לאחר דיונים וחקירת כל מהלך החיבור הוסקו מספר מסקנות כקו שינחה בעתיד כל חיבור ,הוא הגדרה מראש של מספר שלבי ביניים, אשר יובילו בסופו של דבר ליצירת מדרג חברתי ברור למטפלים, אשר חייבים לעקוב ולפרש בדקדקנות כל אינטראקציה בין כל זאב לזאב .
חייבת להיות מופגנת התנהגות דומיננטית של זכר אחד ושל נקבה אחת בלבד, אשר ינהיגו את הלהקה בעתיד. אם התנהגויות של דומיננטיות ונחיתות לא מופגנות באופן טבעי ע"י הזאבים, המטפלים חייבים להתערב ולעודד יצירת מעמד חברתי נכון.
ישנן מספר שיטות המאפשרות לקרוא את שפתם של הזאבים ולהבחין בין פרט נחות או דומיננטי .
במשפחת הכלביים בכלל ואצל הזאבים הטלואים בפרט תדירות האינטראקציות בין הפרטים בלהקה גבוהה מאד. כל הזמן יש אקשן וכדי לוודא שההבחנה נכונה, פונים אל השיטה הבסיסית- מקטינים את  כמות המזון ובוחנים דומיננטיות בשעת ההאכלה לאורך זמן. יש לשים לב שכמות האוכל תהייה מספיק קטנה לצורך עימות בין הפרטים, אבל לא קטנה מידי שתגרור אחריה עימות שיוביל לפציעה.
שיטה נוספת ופחות מסוכנת מתבססת על ספירת מקרי התוקפנות המכוונים כלפי גורם חיצוני (מטפלים, מבקרים, חיות אחרות המסתובבות מחוץ לגבול החצר). זאב שמעדיף לתקוף גורם אחר ולא את חברו מעיד על עצמו כנחות. התנהגות זו היא המקבילה המדויקת לאחד מהתפקידים היחידים שיש לזאב נחות בלהקה בטבע אשר יכול הוא ליזום ללא קבלת רשות מהזוג הדומיננטי – להתריע מפני פולשים ובכך להציג את נחיצותו ללהקה (תופעה הזו נצפתה הרבה פעמים בלהקת זאבי המדבר).
מניסיון העבר עם הלהקה הראשונה – הפרדה של פרט אחד מהקבוצה ושחרורו בחזרה, אפילו לאחר כמה ימים, גורמת לחידוש המאבק על הדומיננטיות – כאילו מתחילים הכול מחדש ,לכן יש להימנע ככל האפשר מבידוד ויזואלי של פרטים.

לשני הזכרים מרומא הובאו שתי נקבות צעירות מפולין (רודה ורמונה), גם הן אחיות משגר אחד, שלא הופרדו מאז לידתן.
לאחר שאובחנו הזוג הדומיננטי והזאבים הנחותים ,התחלנו בראשון מבין חמישה שלבים שנקבעו לחיבור:

ניתן להתבונן בשרטוט של חצר הזאבים. הצלליות הגדולות מייצגות את הפרטים הדומיננטיים, והקטנות את הפרטים הנחותים, כאשר הזכרים מסומנים באדום, והנקבות בסגול.
בשלב הראשון חוברו הזכר והנקבה הדומיננטיים. הקשר הזה מהווה את הקשר הבסיסי בלהקה. כל אותו זמן,  הזכר הנחות והנקבה הנחותה צופים, בנפרד, בהתנהגות של הדומיננטיים מבעד לגדר ומתוך תאי הלילה.
צריך לזכור שהמטרה היא שבסוף התהליך כל הפרטים יאוחדו ויחיו ביחד, לכן חייבים לשמור על קשר עין בין כל הפרטים כל הזמן.
בשלב השני חוברו הזכר הנחות עם הנקבה הנחותה, והם צפו בזוג הדומיננטי מבעד לגדר .
בשלב השלישי חוברו הזכר הדומיננטי עם הנקבה הנחותה, והזכר הנחות עם הנקבה הדומיננטית, לפרק זמן קצר מאד, כדי שלא ייווצרו שתי קבוצות נפרדות.
בשלב הרביעי הועבר הזכר הנחות אל הזוג הדומיננטי. חיבור שלושת הפרטים (הזוג הדומיננטי והזכר הנחות) הוגדר כהצלחה, לאחר שהופגנה נחיתות ברורה ע"י הזכר לאורך זמן.
בשלב האחרון הוכנסה הנקבה הנחותה אל שלושת הפרטים. מיד עם תחילת השלב, נצפו מאבקים קשים בין שתי הנקבות, כשהנחותה "חוטפת" אבל מסרבת להיכנע. לכן היא הופרדה משאר הלהקה.
מאחר שלא רצינו שבתודעת הנקבה הנחותה תיחרט תוצאת "תיקו", ואפילו לא "הפסד מכובד", החזרנו אותה אל הלהקה ביום למחרת, במטרה שתיכנע לנקבה הדומיננטית, ותקבל עליה את מרותה.
נראה שהמאבקים מהיום הקודם הספיקו לה, והיא נכנעה לנקבה דומיננטית, והתחילה להפגין התנהגות נחותה מובהקת.
בסוף שלב הזה התגבשה להקה שכל ארבעת הפרטים ביחד וכל אחד מהם יודע את מקומו.
תמונת המצב לאחר סיום השלב הסופי היא כזו: רודה וסלאוס הם זוג האלפא, ורמונה ןמורמי הם הנחותים.

מידי יום במשך ארבעת חודשי החיבור, ערכו מטפלי הטורפים תצפיות על להקת הזאבים. דבר זה הביא לפגישות קבועות עם קהל מבקרי הספארי שהפך לשותף לשינויים המתרחשים בחצר.
מדריכי הספארי, לקחו חלק חשוב בתהליך כאשר, הובילו קבוצות אל הזאבים והציגו בפניהם את המטרה , התהליך, ההתלבטויות וההחלטות אשר פתחו בפניהם חלון טיפולי וצד נוסף ושונה בתפקידו של גן החיות בעידן המודרני. חשיפה זו עוררה תקווה ואמפתיה מצדם של המבקרים והבנה בצורך שבהצגת בעלי חיים בסכנת הכחדה בגני חיות, בקושי שבאחזקתם ובצורך המיידי להגדלת מספר הלהקות בגני חיות ובטבע .

לאחר כשבועיים מסוף החיבור נצפתה הזדווגות בין הזוג הדומיננטי ואז אפשר היה לפתוח את מחילת ההמלטה שנשארה סגורה בכדי לא לתת אפשרות לזוג הנחות להתמקם בה כמפלט במשך כל שלבי החיבור.
לאחר הריון של חודשיים וחצי, בחמישי בנובמבר 2004, רודה המליטה במאורה. סלאוס שמר על פתח המחילה כאשר הפרטים הנחותים שומרים מרחק רב ממנו.פעמיים ביום היא יצאה והפגינה התנהגות מתרפסת כלפי סלאוס והתנהגות דומיננטית כלפי הנחותים – כדי שלא ישכחו מי הבוס בחצר.
לאחר 4 שבועות 9 גורים יצאו מהמחילה (6 נקבות ו3 זכרים ) והחלו לאכול אוכל חצי מעוכל מפיות הבוגרים ,בעיקר מהפרטים הנחותים אשר שותפים מלאים לגידול הגורים.
בגיל שישה שבועות, על פי נהלי הטיפול במחלקת הטורפים ולאחר שהחלו לאכול אוכל מוצק לחלוטין, הוכנסו הגורים אל בתי הלילה ובתהליך מאוד קצר ומורכב, כל גור סומן על ידי שבב אלקטרוני תת עורי, זוהו הזוויגים, חוסנו, נשקלו ונמדדו בכדי לעקוב אחר גדילתם והתפתחותם הפיזית. מיד לאחר הזיהוי כל פרט קיבל שם שילווה אותו כל ימיו, השמות שנתנו הם שמות באמהרית המתחילים באות ר' (כגון: רגש= שלווה, רדה= קבלת עזרה מאלוהים, רטה= ניצחון, ריספה= חן וכדומה). 

גופים בינלאומיים  כ-IUCN   (The world conservation union   )  וארגון גני החיות האירופאי((EAZA,  בו הספארי חבר הוא הקובע את סדרי העדיפויות לצרכים הבינלאומיים והוא המלווה את תוכניות הרבייה בשבייה –European Endangered Species Breeding Programme .   לכל מין ישנו מתאם שאחראי על ניהול האוכלוסייה והוא גם מרכז מידע מכל גני החיות על מצבם של בע"ח המופץ לכל גן חיות בארגון פעם בשנה יחד עם המלצות לגבי מעבר של פרטים בתוך הארגון בכדי למנוע רבייה בתוך המין . בסיכום זה ישנה תוכנית עתידית כוללת של המין לשנה הבאה.
בהמלצות האחרונות של המתאם נתבקש הספארי, במחצית חודש מאי, להעביר לגן החיות דורטמונד שבגרמניה 5 נקבות מהשגר שנולד (הן כבר בנות שנתיים ) כדי להקים שם גרעין רבייה חדש שיגדיל את מספר הזאבים וירחיב את המאגר הגנטי הכולל .
וזוהי תרומתה הקטנה של מחלקת הטורפים בספארי לשימור ואישוש אוכלוסיית הזאבים הטלואים במרכזים זואולוגיים הפרט ובטבע בכלל.

 

 

 

 

 

 

pornolar rokettube mobil porno porn sniper