בעלי חיים ושימור

רכישת כרטיסי כניסה לספארי

הרשמו לקבלת עדכונים מהספארי:

תודה שנרשמת!

כיצד נעזור לחיות הבר הישראליות? קיפוד

אם ראיתם קיפוד חולה גרב, תוכלו להביא אותו לטיפול בבית החולים לחיות בר שבספארי.

קיפודים ניזונים מחרקים ומפרוקי רגליים אחרים, מחלזונות, מבעלי חוליות קטנים, וגם מחומר צמחי. אך כל חיית בר, ולא משנה אם היא בסוואנה באפריקה, בג'ונגל בהודו או בלב תל אביב, תעדיף לא לבזבז אנרגיות יקרות על שיחור מזון, אם מזון אכיל מספיק יקרה לדרכה. כך, קיפודים שמחים לאכול מזון יבש לחתולים שהם מוצאים בתחנות האכלה, או מזון כלבים מקערה שהשאיר בעל הכלב בגינתו.

כאן בדיוק מתחילה הבעיה. קיפודים הם בעלי חיים יחידאים. זה אומר שכל קיפוד חי בגפו, בלי קשרים חברתיים עם קיפודים אחרים. הם באים במגע עם קיפודים אחרים רק לצורך רבייה. מזון החתולים מהווה מוקד משיכה לקיפודים, וניתן למצוא מספר קיפודים מתגודדים סביב אותה ערימת מזון (חתולים לא יכולים לגרש קיפודים בוגרים). ההתגודדות הזו סביב המזון הקל והזמין עולה לקיפודים ביוקר. לפעמים היא עולה להם גם בקוציהם!

על פי ההשערה (הדברים לא נבדקו מדעית עדיין), ההתגודדות מגבירה את ההסתברות להידבקות במחלת עור לא נעימה שנקראת גָּרָב (סקביאס). המחלה נגרמת על ידי נקבת טפיל פרוק רגליים מזערי שנקרא קרציון מהמין Sarcoptes scabiei ש"מתחפרת" בעור הקיפודים ושם אוכלת, מטילה ביצים ומפרישה צואה. התגובה לטפיל היא בעיקר תגובה אלרגית של העור הגורמת לגירוי נוראי, התעבות העור וגלדים. התעבות העור גורמת במקרים רבים לנשירת הקוצים, קושי בתנועה ואף פציעות וזיהומים משום ששלמות העור נפגעת. לפעמים הפגיעה כל כך קשה שהגלדים מכסים את העיניים ולא מאפשרים לקיפוד לראות וכל העור דלקתי ומזוהם. המחלה מדבקת גם לבני אדם, במגע ישיר עם הקיפוד הנגוע או עם המצע עליו הוא חי. גם בבני אדם הפגיעה היא תוצאה של אלרגיה לקרציון ולהפרשותיו. סימנים לאחר הדבקה ראשונית יופיעו בין שניים לשישה שבועות לאחר ההדבקה הראשונה, בעוד שסימנים לאחר הדבקה שניה יופיעו תוך יום-יומיים.

אם אתם נתקלים בקיפוד חולה גרב, אפשר וכדאי לעזור לו. כדאי כמובן לוודא שהוא אכן חולה לפני שמפנים אותו לטיפול. ניתן להרים את הקיפוד, אבל יש להיזהר משני דברים: הראשון - קיפוד זה דוקר!! קשה להרים אותו ביד. והשני, ויותר חשוב - מחלת הגרב מדבקת כאמור גם לאנשים. ניתן לקחת בד או מגבת ובעזרתו להרים את הקיפוד לתוך קופסת קרטון, ולהביאו לבית החולים לחיות בר.
הטיפול בקיפודים הוא טיפול ארוך טווח, וכולל תרופות שמסלקות את הטפיל, וגם תקופת התאוששות לקיפודים שצריכים להצמיח מחדש את קוציהם.

מה ניתן לעשות כדי למנוע את הסבל הזה של הקיפודים?
אם יש לכם מזל וקיפוד מזדמן לגינתכם - אל תאכילו אותו!! תנו לו להיות חיית הבר שהוא , ואפשרו לו להמשיך בחייו הקוצניים, למלא את "תפקידו האקולוגי" ולזלול בהנאה "ג'וקים".
אם יש בדרך כלל מזון של חתולים וכלבים בחצר, פתרון פשוט יכול להיות להרים את מזון למקום גבוה יותר. קיפודים לא טובים בטיפוס, ולא יוכלו להגיע אל המזון. לחתולים, וגם לכלבים, לא אמורה להיות שום בעיה.

בעניין תחנות האכלה לחתולים, דעתנו בעניין ידועה (ראו פוסט בנושא במקורות) - האכלת חתולי רחוב גורמת ללחץ קשה מנשוא על המערכת האקולוגית העירונית, ורצוי שלא תתבצע כלל וכלל. זה יועיל גם לחיות הבר שנטרפות על ידי החתולים, וגם לקיפודים הנמשכים לתחנות ההאכלה.

בנוסף, דאגו לכך שלקיפודים תהיה דרך לצאת מהגינה שלכם - בור מתחת לגדר, מעין ״גשר מעבר״ לקיפודים, יכול לעזור.
יש כאן שוב דוגמה כיצד האדם, יחד עם בעלי החיים המלווים אותו (כמו חתולים) מפרים את האיזון בטבע - במקרה זה בטבע העירוני. על הפרת האיזון הזו משלמים הקיפודים מחיר כבד.

מצאתם קיפוד? התקשרו למוקד רשות הטבע והגנים בטלפון 3639*
תוכלו גם לשלוח הודעה לדף בית החולים, לדף הספארי או אלינו
כדאי מאוד לצרף תמונה!

ניתן להסתייע בקבוצה "העברה מהירה של חיות בר פצועות לבי"ח לחיות בר בספארי"

כתבה קרן אור, זואולוגית הספארי, בשיתוף עם רוני אליאס, מטפלת ראשית בבית החולים לחיות בר.