בעלי חיים ושימור

כיצד נעזור לחיות הבר הישראליות? גוזל, פרחון ואפרוח

עדיף להתערב כמה שפחות. "גזרו ושמרו" את התמונה ופעלו לפי תרשים הזרימה. פרחונים (גוזלים שפרחו מהקן) צריכים את הזמן ללמוד את העולם ולצאת לעצמאות. אנא אפשרו להם לעשות זאת.

נניח שאתם צועדים בפארק, בגינה הציבורית או ברחוב, ולפתע מגלים גוזל על הקרקע או על הכביש. כיצד מתמודדים עם האתגר הקטן והצייצן שזה עתה פגשתם?
חשוב מאוד - יש להבין שככל שננסה, הידע שנצבר בארץ ובעולם מלמד שגם בטיפול המקצועי הטוב ביותר, לא נוכל לתת לגוזל את הידע שהוא יקבל על ידי הוריו ושדרוש לו כדי לשרוד בטבע. לכן, העדיפות הראשונה היא לעשות מה שאפשר על מנת להחזיר את הגוזל לקן, או להשאיר את הגוזל/אפרוח היכן שמצאתם אותו, בסביבת הוריו ולטיפולם.

ראשית, כדאי שנדע להבחין בין גוזל לאפרוח:
הגוזל בוקע כשהוא חסר אונים, עירום ועצום עיניים. עם הזמן עיניו נפקחות, הוא מגדל פלומה שמתחלפת מאוחר יותר בנוצות. הגוזל בוקע בקן והוריו מטפלים בו מרגע הבקיעה ועד שהוא כבר כמעט עצמאי ופורח מהקן.
אפרוח הוא צאצאם של עופות דוגרי קרקע, כדוגמת הסיקסק והכרוון. הוא בוקע כשהוא עוטה פלומה, הוא פקוח עיניים ואחרי זמן קצר מאוד כבר יכול להתהלך ולאכול בכוחות עצמו.
יש בטבע עופות שנמצאים אי שם על הרצף בין גוזל לאפרוח, כמו למשל שחפים.

אם מדובר באפרוח, הרי שאפרוחים ממינים שונים נוטים לקפוא במקום ולהיצמד לקרקע כאשר הם חשים בסכנה. אם מדובר באפרוח ולא בגוזל והוא מתנהג כך, נסו להרחיק מהמקום חתולים או כלבים ולתת לו מרחב הימלטות ושקט. אפרוחים אינם גדלים בתוך קן אלא מסתובבים על הקרקע (גם בתוך העיר) בסביבת הוריהם, שמתרחקים בנוכחות איום וחוזרים רק כשהאיום או האדם מסתלק. לכן חשוב להתרחק מהמקום ולאפשר להורים לחזור ולטפל באפרוח.

אם מדובר בגוזל, הגענו לשלב השני - חשוב להבחין בין גוזל בן יומו, גוזל מתבגר ופרחון.

אם מצאתם גוזל עירום או עם פלומה דלילה ומעט נוצות, הוא בוודאי לא רחוק מהקן. נסו לאתר את הקן שלו. אם מצאתם את הקן, יש להניח את הגוזל בקן ולהתרחק מהמקום על מנת לאפשר להורים לשוב ולטפל בו. אל דאגה - בניגוד לדעה הרווחת, ציפורים אינן נוטשות גוזלים בגלל שבני אדם נגעו בהם.

אם הגוזל כבר מכוסה בנוצות, ונמצא מחוץ לקן על הקרקע מדובר בפרחון - גוזל שזה עתה פרח מהקן, אבל עדיין אינו יודע לעוף והוריו ממשיכים לטפל בו מחוץ לקן.
שלב הפריחה מהקן, שלוקח מספר ימים, הוא ללא ספק אתגר לא קטן לכל פרחון. הסכנות גדולות ולא כל הפרחונים צולחים אותו בשלום - ועדיין הוא הכרחי להתחלת החיים כבוגרים, וחשוב לאפשר להם לעבור את השלב הזה.

אם נתקלתם בפרחון קופץ ונע ממקום למקום ומצייץ בקולי קולות להוריו, הכי טוב פשוט לא להתערב! במקרה של סכנה מיידית מחתולים למשל, ניתן להפחית את סכנת הטריפה על ידי העברה למקום גבוה יותר. הקיפוצים מענף לענף ועל הקרקע חיוניים לחיזוק שרירי התעופה וכישורי מציאת המזון. חשוב להשאיר את הפרחון באותו מקום, שכן הוריו בוודאי נמצאים בקרבת מקום ויחזרו לחפשו.

רוב הפרחונים נאספים בטעות בשלב זה, וכך נמנע מהם התהליך של אימון התעופה והכרת הסביבה שחיוני עבורם כדי לשרוד בטבע כבוגרים.
"למטיבי לכת": מדי עונה מתקבלים דיווחים על קינים שנפלו בשלמותם עם הגוזלים, ניתן להציב בגובה דומה ובמרחק שמיעה סלסלה או תיבה ובתוכם לשים את הקן שנפל עם הגוזלים, יש לעשות זאת באותו יום. הניסיון מלמד שבמקרים רבים ההורים שנשארו בסביבה שומעים את ציוצי הקטנטנים וממשיכים את תהליך הגידול!

מתי להתערב?
אם הגוזל נפצע, או שמדובר בגוזל עירום מנוצות ושאין לו פלומה אך אין אפשרות להחזירו לקן.
מה לעשות: שימו את הגוזל בקופסה סגורה עם חורי אוורור ומצע בד, הביאו אותו ישירות לבית החולים לחיות בר בספארי ברמת גן או התקשרו למוקד רשות הטבע והגנים 3639* .

חשוב לדעת: בית החולים לחיות בר מיועד לטפל רק בציפורי בר. בשל העומס הרב ומגבלות כח-אדם, זה אומר שאם מצאתם גוזל של יונת בית, תוכים ועופות ממינים מבויתים, פולשים ומתפרצים – בית החולים לא יוכל לקבלם.

אם אינכם בטוחים בזיהוי, ניתן לצלם את הגוזל ולשלוח למוקד רשות הטבע והגנים, או לדפי הפייסבוק של בית החולים לחיות בר, הספארי או מדע גדול בקטנה, ולקבל הנחיות להמשך טיפול והעברה לגורם המתאים.

אנא זכרו: מקומן הטבעי של חיות הבר בטבע – אין להחזיקן בבית בשום אופן.
לדיווח על אודות חיות בר פגועות, יש ליצור קשר עם מוקד רשות הטבע והגנים, טלפון 3639* .

ערכה קרן אור, זואולוגית הספארי. מבוסס על פוסט שנכתב על ידי אוהד הצופה, רשות הטבע והגנים ושמוליק לנדאו ז"ל, בית החולים לחיות בר