בעלי חיים ושימור
מ-צב חירום
בעקבות עבודות באזור נחל שורק ומאחר ובמקום חיים צבים רבים התקיים מבצע מיוחד של העברת צבי ביצה ששהו שם לאזור מוגן.
צוות מתנדבים סייע לאנשי רשות הטבע והגנים ועשרות צבים הועתקו לאזור נוח ובטוח. אלא, שלפתע תוך כדי הפינוי, נמצאו שני צבים שנראו לא טוב.
שני הצבים סבלו משברים בשריון, אחד מהם סבל משבר גדול בחלק העליון של השריון מראה שמזכיר מקרים אחרים שנצפו בעבר בבית החולים ולרוב הם תולדה של פגיעות מכלי רכב.
אך השברים של הצב השני נראו שונים ומשונים משום ששריונו היה מחורר בחורים קטנים.
המטפלים לא הבינו ממה החורים בשריונו נגרמו וכנוהל טיפולי קבוע, ביצעו סדרת צילומי רנטגן.
צילום הרנטגן הפתיע אותם מאוד שכן בתוך גופו של הצב נראו כדוריות ירי. החורים למעשה נגרמו מירי באמצעות רובה ציד.
קשה להבין מה גורם לאדם לעשות מעשה שכזה, אך הצב הועבר מיד לטיפול.
המטפלים לא יכלו להוציא את הכדוריות פן יפגעו באיברים פנימיים ומעבר לזה הצב נראה חיוני ובמצב טוב. הם נתנו לו מזון עשיר וויטמינים ואפשרו לשני הצבים לנוח במתחם האקלום החדש והנוח שבבית החולים. בקרוב שני הצבים, זה ששריונו תוקן באמצעות רשת ודבק רפואי מיוחד וגם הצב הירוי, ישובו אל הטבע.
____________________________________________________________________
אימוני תעופה לעיט חורש
אחרי ששהה במשך תקופה ממושכת באשפוז, עיט החורש שאיבד ממסת השריר שלו חייב לעשות אימוני תעופה כדי שיוכל לשוב אל הטבע.
לפני כמה חודשים, הגיע לבית החולים לחיות בר של הספארי ורשות הטבע והגנים, עיט חורש מאזור החולה.
הוא היה במצב כל כך רע שהמטפלים התקשו לזהות בהתחלה באיזה מין של דורס יום מדובר. בזכות הטבעת שעל רגלו התברר שמדובר בעיט חורש ואף יותר מזה, התברר כי בעבר כבר שהה בטיפול בבית החולים ולמעשה מדובר במטופל חוזר.
כדי לאושש אותו, הוא עבר סדרת טיפולים שכללה מתן נוזלים, חימום, אנטיביוטיקה, תרופות הוליסטיות ובעיקר מנוחה ושקט.
לאט לאט הוא החל להתחזק ועבר למתחם השיקום והאקלום החדש בבית החולים. שם הוא שוהה בימים אלו במתחם התעופה החדש ומתרגל את תעופתו.
אולם, מאחר ושרירי התעופה שלו התנוונו בזמן האשפוז הממושך, יש כעת צורך גם באימונים אינטנסיביים יותר שגם יאפשרו לו לעוף למרחקים גדולים יותר ולגבהים בהם יוכל גם ללמוד ל"תפוס" תרמיקות שיסייעו לו לאחר מכן לשוב בהצלחה אל הטבע.
מידי בוקר, הוא נלקח בזהירות ממתחם האקלום ועובר אימוני תעופה בחניון הספארי, לפני שהמבקרים מגיעים. את האימונים מבצע איל ליפשיץ איש עמותת בית החולים לחיות בר שלמד את תחום הבזיירות בשוויץ ומלמד את העיט בעזרת השיטה העתיקה כיצד לעוף.
שיטת הלימוד היא כאמור על פי שיטת הבזיירות העתיקה שהייתה נהוגה בעיקר בחברות הערביות השונות, שם לימדו את הדורסים לעוף לצורך צייד והבאתו לבעליהן.
העיט שהגיע לבית החולים לומד לעוף כך כשהוא קשור ברגליו לרתמות המחוברות לחבל באורך של 70 מטר.
המטפלים מעמידים אותו על שולחן גבוה ואחרי שהוא מתכונן הוא יוצא משם לתעופה קצרה ושטוחה, אך ארוכה יותר מאשר במתחם האקלום והתעופה. מיום ליום הוא מתקדם מאוד ונראה כי בקרוב יוכל לשוב אל הטבע.
_______________________________________________________________________
פורפיריה כחולה
לבית החולים לחיות בר של הספארי ורשות הטבע והגנים הגיע בעל חיים נדיר במיוחד, שלא נראה כמעט בארץ ולא היה מעולם בבית החולים בעבר.
מדובר בפורפיריה כחולה. עוף בצבעים מדהימים במיוחד!! זהו עוף מים בינוני החי בביצות בצפון אפריקה, המזרח התיכון ובדרום אירופה וגם בישראל. הפורפיריה היא מבקרת נדירה בישראל ויתכן שאף מקננת. רוב התצפיות נעשו מאזור מעגן מיכאל ועמק בית שאן, אמנם, אבל לא מעט פורפיריות נצפו גם בדרום הארץ
מדובר בעוף ביצה בגודל תרנגולת גדולה, אורכה 45–50 ס"מ בממוצע ומוטת הכנפיים שלה כ- 90–100 ס"מ. היא בעלת מקור ומשטח מצח אדומים, הראש קטן והעיניים האדומות שלה קטנות גם הן.
כמעט כל הגוף שלה כחול למעט הכנפיים הירוקות והרגליים הורודות. אדומות בעלות האצבעות הארוכות העוזרות לה ללכת בין צמחי המים.
הפורפיריה הגיעה חלשה והובאה על ידי מתנדבת החיבולנס (שירות ההסעות לבית החולים לחיות בר) , בלי יכולת לעמוד על רגליה. היא נשקלה (משקלה כ-600 גר) ועברה סידרת צילומי רנטגן. מלבד אבנים שנמצאו בקיבתה ממצא מוכר אצל עופות מים שבכדי לרסק את המזון נעזרים גם באבנים קטנות שמסייעות בכך, לא נראה כי היא סובלת משבר. היא מקבלת ויטמינים, מזון ובעיקר שקט ובימים הבאים יתבצע מעקב בכדי לראות שמצבה משתפר. אנחנו מקווים כי היא תשוב בקרוב לאשור ים המלח, מקום המצאה.
מכיוון שהפלא הגדול של הפורפיריה הוא ללא ספק אצבעות הרגליים הארוכות והמשוכללות שלה משום שמדובר בעוף ביצה שמבקש כאילו "ללכת על המים", או על חומר צמחי שנפל למים, מבלי לשקוע - האצבעות הארוכות הן פתרון יעיל.
האצבעות האלה גם מאפשרות לפורפיריה לטפס על צמחי קנה, אבל ה"שוס" הגדול נחשף דווקא בשעת הסעודה. הפורפיריה נעזרת באצבעותיה ובכושר הלפיתה שלהן כדי לתלוש שורשים, להרים ולהגיש אל מקורה צמחי מים המהווים את מזונה. כמו תוכי…
בשעת הצורך, היא נעזרת באצבעותיה כדי "לקבע" חומר צמחי ואז היא תתלוש את החלקים האכילים בעזרת מקורה. לכן, החולשה ברגליים ובאצבעות הארוכות היא בעוכריה ואנחנו מקווים כי אפשר יהיה לטפל ברגליים החשובות כל כך ולהשיב אותה בקרוב אל הטבע.