בעלי חיים ושימור
יָעֵן
Common Ostrich
Struthio camelus
יָעֵן
Common Ostrich
Struthio camelus
תעודת זהות
- מחלקה
- עופות ■ Aves
- סדרה
- יענאים ■ Struthioniformes
- משפחה
- יעניים ■ Struthiondae
- תוחלת חיים
- 30-4- שנה
- גיל בגרות מינית
- 3-4 שנים
- מבנה חברתי
- להקות
- זמן דגירה
- 42-46 יום
- גודל תטולה
- 7-10 ביצים
- מחלקה
- עופות ■ Aves
- סדרה
- יענאים ■ Struthioniformes
- משפחה
- יעניים ■ Struthiondae
- תוחלת חיים
- 30-4- שנה
- גיל בגרות מינית
- 3-4 שנים
- מבנה חברתי
- להקות
- זמן דגירה
- 42-46 יום
- גודל תטולה
- 7-10 ביצים
הידעת?
קוטר העין של היען הוא כמעט 5 ס"מ. זו העין הגדולה ביותר בבעלי חיים שחיים על היבשה.
מפת תפוצה
היכן תפגשו אותי בספארי?
בשטח האפריקני הפתוח
לצפייה במפה
תפוצה
תפוצה
עד אמצע המאה ה-20 היענים חיו בדרום מזרח אסיה, חצי האי ערב ואפריקה. אחרי שצדו אותם להכחדה הם חיים היום רק באפריקה מתחת לסהרה.
בית גידול
בית גידול
אזורים יובשניים וחוליים
תיאור פיזי
תיאור פיזי
אין שום עוף שדומה היום בגודלו ליען. הוא מגיע לגובה של 2 מטרים ואף יותר. נוצות הזכרים לבנות ושחורות ואילו נוצותיהם של הנקבות והצעירים בצבעי אפור-חום. היען הוא עוף כבד מאוד שאינו מסוגל לעוף כמובן. במקום זה הוא מצטיין בריצה. ליען יש שתי אצבעות בכל רגל (ולא שלוש כמו לשאר העופות) מה שעוזר לו לרוץ מהר יותר. למרחקים קצרים הוא יכול להגיע גם ל- 70 קמ"ש, ולמרחקים ארוכים יותר 50 קמ"ש. בצעד אחד הוא יכול לעבור מרחק של 3-5 מטרים. גם האפרוחים הקטנים יכולים להגיע למהירות של 50 קמ"ש.
כנפי היען עוזרות לו לתמרון בעת ריצה, אבל משמשות בעיקר למצגות ולריקודי חיזור.
הנוצות של היען פרומות ורכות. הסעיפים לא ננעלים אחד על השני ליצירת משטח כמו אצל עופות שעפים. הנוצות גם נרטבות בגשם כי ליענים אין בלוטות שומן למרוח עליהן.
רבייה
רבייה
בעונת הרבייה זכרים טריטוריאליים מתחרים על להקות של נקבות שמונות 3-5 יענות. הם מציגים בפני הנקבות מצגים שכוללים לחישות וקולות אחרים. המצגים האלה גם נועדו להרתיע זכרים אחרים. הזכר "כורע ברך" על הקרקע ומתחיל לנענע את הנוצות של כנף אחת ואז של האחרת כשהוא מניע את זנבו מעלה ומטה. אז הוא קם וניגש אל הנקבה בכנפיים פרוסות בתקווה שהיא תסכים להזדווג איתו.
לזכר ולנקבה הדומיננטיים יש קן משותף שיכול להכיל 15 עד 60 ביצים. הקן הוא לא יותר מאשר גומה חשופה בקרקע. גם הזכר וגם הנקבה דוגרים על הביצים. נקבות אחרות שמזדווגות עם הזכר השליט או עם זכרים מזדמנים מטילות גם הן בקן הזה. הזכר דוגר בלילה והנקבה ביום. חלוקת הדגירה גם הולמת את צבע הנוצות. כל זוויג דוגר בזמן שהוא פחות בולט בשטח. הדגירה המשותפת מגדילה את הסיכויים של כל הביצים לבקוע ולכן כדאית.
ביצי היען מפורסמות בגודלן. אורכן 13-15 ס"מ והן שוקלות כקילו וחצי. עדיין, אם אנחנו מתייחסים ליחס שבין גודל הבוגר לגודל הביצה – ביצי היען הן קטנות ביחס לביצים של עופות אחרים. המנצח בגדול ביחס גודל גוף/גודל ביצה הוא הקיווי הניוזילנדי.
האפרוחים גדלים בקצב מהיר ובגיל חצי שנה הם כמעט בגודל של בוגר. מספר ימים אחרי הבקיעה האפרוחים כבר עוזבים את הקן והולכים אחרי ההורים. כשהשמש קופחת או אם יורד גשם ההורים מגנים על האפרוחים והם חוסים תחת כנפיהם. בעת סכנה הזכר מנסה להסיח את דעתו של הטורף בתצוגה בה הוא מותח את צווארו ופוער את פיו. בזמן זה האפרוחים בורחים או מתחבאים בהשגחת הנקבה.
האפרוחים בוקעים כשהם עוטים פלומה. רק בגיל חודש מתחילות לצמוח להם נוצות של בוגר. תחילה הזכרים מגדלים נוצות חומות/אפורות ולא ניתן להבחין בינם לבין הנקבות. רק לקראת בגרות מינית בגיל 3 או 4 הם יצמחו נוצות שחורות ולבנות.
התנהגות
התנהגות
היענים חיים בלהקות של 5-50 פרטים, ולרוב נמצאים עם אוכלי עשב אחרים כמו אנטילופות וזברות. בעונת הרבייה שנמשכת כ-5 חודשים הלהקות חולשות על טריטוריות של 2-15 קמ"ר. שלא בעונת הרבייה הם חיים בקבוצות קטנות יותר של 2-5 פרטים, או אפילו בזוגות. בתוך הקבוצות יש היררכיה של נקבות ושל זכרים. יש להם ראיה חדה והם רואים היטב למרחוק. החיים בקבוצות מבטיחה שלפחות מישהו יראה אם סכנה מתקרבת.
מזון
מזון
יענים הם אוכלי-כל. הם יאכלו כל מה שנקרה על דרכם או שיש לבית הגידול להציע בעונה הנוכחית. הם אוכלים בעיקר חומר צמחי, שורשים, עלים וזרעים, אך גם חרקים, לטאות או מכרסמים. המזון נאגר תחילה בזפק שבקצה הגרון מתחת לראש, ואז כשנאגר מספיק מזון הוא יורד לקיבה. ליענים מערכת עיכול ארוכה ועיכול מאוד יעיל. על מנת לייעל את העיכול אפילו יותר, היען בולע אבנים קטנות וחול שעוזרים לו בטחינה של המזון בקיבת השרירים. היען יכול לשרוד זמן רב מבלי לשתות מים, או אפילו להסתפק במים שמזונו. כשהוא מגיע למקור מים הוא שותה בשמחה.
מה קורה בטבע?
מה קורה בטבע?
היען אינו מתןי בסכנת הכחדה. אזור התפוצה שלו באפריקה רחב מאוד. ההערכה של האוכלוסיה בטבע עומדת על 50,000 פרטים. האוכלוסייה כנראה במגמת ירידה, אבל לא ברמה שמצדיקה שינוי סטטוס. במאה ה-18 היען כמעט ונכחד בגלל ציד לנוצות. במאה ה-19 החלו לגדל יענים בחוות וזה הפחית את הלחץ על היענים בטבע. מאז, הביקוש לנוצות כמעט ונעלם לגמרי והיענים כעת לא בסיכון.
האדם משתמש בעורו של היען, בנוצות, בביצים ליצירות אומנות ולמאכל, וכמובן שאוכלים גם את בשרו. יש עדויות היסטוריות קדומות מימי המצרים הקדמונים, האשורים, ומלכות בבל של גידול יענים וסחר בנוצות שלהם. במשך הדורות הנוצות שימשו באופנה לבני אצולה, ואף על מנת לעטר קסדות של אבירים מימי הביניים. בסוף המאה ה-18 פרחה האופנה של נוצות בכובעים, מה שהצית ציד עולמי של עופות שונים ומשונים לטובת ענידת הנוצות שלהם על הכובעים. נוצות היען היו מבוקשות במיוחד, ובדרום אפריקה החלו לגדל יענים בחוות. הביקוש היה כל כך גדול, עד שבתחילת המאה ה-20 הסחר בנוצות דורג כרביעי בגודלו בדרום אפריקה אחרי זהב, יהלומים וצמר.
בשנת 1913 היו יותר ממיליון יענים בחוות ברחבי העולם. ואז בבת אחת פסק הביקוש לנוצות! וכל כך למה? בכלל המצאת המכונית! למכוניות הראשונות לא היה גג ולא שמשה קדמית להגן מפני הרוח מה שגרם לנוצות לעוף מהכובעים.
היום יש חוות יענים וגם סחר בנוצות אבל בקנה מידה הרבה יותר קטן, בעיקר בשביל מנקה אבק מנוצות. החוות מספקות גם ביצים, עור ובשר טעים ואדום אך דל בכולסטרול לעומת בשר בקר.
בישראל חי בעבר תת המין יען הנגב - Struthio camelus syriacus אך הוא נכחד בתחילת המאה העשרים. פשוט צדו אותו עד לאחרון. תת המין הזה הפך לנכחד בטבע בשנות הארבעים של המאה העשרים אחרי שפרט ניצוד בכווית. בשנת 1927 ראה הזואולוג ישראל אהרוני יענים בנגב "ראינו נעמיות רבות והפעם לא בודדות אלא התהלכו להקות להקות". התצפית האחרונה ביען בישראל היתה בשנת 1929 כאשר פרט חי נלכד ונמכר בבאר שבע. בתל מיכל שליד הרצליה נמצא קן עתיק בן כ-5000 שנה, מה שמעיד שהיענים חיו גם במרכז הארץ.
ב-2006 היה ניסיון להשיב לטבע יענים צפון אפריקנים מחי בר יוטבתה. אך הניסיונות כשלו. יען הנגב היה דומה מאוד ליען הצפון אפריקני אבל קטן ממנו באופן משמעותי. תפוצתו היתה נרחבת, החל ממצרים וערב הסעודית, דרך ישראל, ירדן ועד לעיראק וכווית. יש ציורי קיר של יענים בישראל ובאזור ואזכורים של היען בתנ"ך.
ביצי היען מככבות גם בבתי כנסת. הן שימשו כקישוט, אבל כשהן היו מורכבות על החוט שמחזיק את מנורת שמן התלויה, היה להן גם שימוש פרקטי. עכברים וחולדות היו חומדים את השמן שבמנורה. הביצה העגולה והחלקלקה היתה מונעת מהם להגיע אל השמן. לביצה היה גם מסר דתי שהתבסס על הטענה שהיען אינה דוגרת אלא מחממת את הביצים בכוח הראייה בלבד. המסר הוא שעיקר התפילה המניב פירות היא הכוונה.
היען, שנקראה בלשון חז"ל נעמית, הוא עוף טמא שאין לו סימני טהרה. אין מסורת אכילה של היען, וכן של הביצים שלו.
השם יען מוזכר במקרא רק פעם אחת בספר במגילת איכה (פרק ד' פסוק ג') "כיענים במדבר". בת היענה נמנתה בתורה בים העופות הטמאים: " וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה, וְאֶת-הַתַּחְמָס וְאֶת-הַשָּׁחַף; וְאֶת-הַנֵּץ, לְמִינֵהוּ" (ויקרא י"א, ט"ז).
רוב הפרשנים סוברים שהיענים הם בנות היענה. הזואולוג העברי הראשון ישראל אהרוני סבר שזה לא נכון. הוא הסביר שבת היענה מוזכרת בתורה כעוף, ואילו היען שאינו עף לא נחשב בעולם הקדום לעוף. שנית, בת היענה נזכרת גם בספר ישעיהו: " וְרָבְצוּ-שָׁם צִיִּים, וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים; וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה, וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ-שָׁם" (י"ג, כ"א). וגם בפרק ל"ד: " וְעָלְתָה אַרְמְנֹתֶיהָ סִירִים, קִמּוֹשׂ וָחוֹחַ בְּמִבְצָרֶיהָ; וְהָיְתָה נְוֵה תַנִּים, חָצִיר לִבְנוֹת יַעֲנָה". בשני הפסוקים האלה בת היענה מוזכרת כעוף שחי במבנים המקושרים לאדם, ואילו היען חי באזורים פתוחים. הוא חששן מאוד ואינו מתקרב למשכנות אדם כלל. היו גם פרשנויות אחרות שחולקות על כך.
בספר מיכה (א', ח') מוזכרת בת היענה יחד עם התן המילל: "עַל-זֹאת אֶסְפְּדָה וְאֵילִילָה, אֵילְכָה שילל (שׁוֹלָל) וְעָרוֹם; אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים, וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה". היען כידוע, אינו משמיע קולות ואינו מיילל. מכל הנ"ל הסיק אהרוני שבת היענה היתה כנראה עוף דורס לילי שאת זהותו אנחנו לא יודעים לומר. אחרים כפליקס דור הציעו שמדובר באוח המדברי (תת המין הדרומי של האוח).
בספר איוב (ל"ט, י"ג, י"ד) מוזכר השם "כנף רננים" בצירוף תיאור שהולם את הביולוגיה של היען: כְּנַף-רְנָנִים נֶעֱלָסָה; אִם-אֶבְרָה, חֲסִידָה וְנֹצָה. כִּי-תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּצֶיהָ; וְעַל-עָפָר תְּחַמֵּם".
בתרגומים הארמיים (אונקולוס ויונתן) היען מופיע בשם "בת נעמיתא", או הנעמית בלשון חז"ל. בערבית נקראת היען נָעַמֶה (نعامة).
(על בסיס קובץ מאמרים של פרופ' זוהר עמר).
בספארי
בספארי
נכון ל-2024, בספארי כ-13 יענים. מדי כמה שנים אנחנו מדגירים ביצים, מבקיעים אפרוחים ומגדלים אותם לבגרות, כדי לשמור על המשכיות הלהקה.