בעלי חיים ושימור

דֹּב חוּם סוּרִי
Syrian Brown Bear
Ursus arctos syriacus
דֹּב חוּם סוּרִי
Syrian Brown Bear
Ursus arctos syriacus



תעודת זהות
- מחלקה
- יונקים ■ Mammalia
- סדרה
- טורפים ■ Carnivora
- משפחה
- דוביים ■ Ursidae
- תוחלת חיים
- בטבע 20-30, בגן חיות עד 50
- גיל בגרות מינית
- 4-6 שנים
- משך הריון
- 6-7 חודשים (כולל תקופת השהייה של הביציות)
- גודל השגר
- 1-4 גורים
- משקל בלידה
- עד 500 גרם
- גיל גמילה
- 18-30 חודשים
- מבנה חברתי
- יחידאי
- מחלקה
- יונקים ■ Mammalia
- סדרה
- טורפים ■ Carnivora
- משפחה
- דוביים ■ Ursidae
- תוחלת חיים
- בטבע 20-30, בגן חיות עד 50
- גיל בגרות מינית
- 4-6 שנים
- משך הריון
- 6-7 חודשים (כולל תקופת השהייה של הביציות)
- גודל השגר
- 1-4 גורים
- משקל בלידה
- עד 500 גרם
- גיל גמילה
- 18-30 חודשים
- מבנה חברתי
- יחידאי
הידעת?
הדוב מוזכר בתנך מספר פעמים. בתקופה זו הדובים חיו גם בדרומה של הארץ למשל באיזור בית-אל. כך אמר הנביא אלישע: "וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים" (מלכים ב' ב, 24).
מפת תפוצה
היכן תפגשו אותי בספארי?
בגן החיות באזור הכתום בחצר מס' 25
לצפייה במפה



תפוצה
תפוצה
טורקמניסטן, אירן, עיראק. נכחד בישראל ובסוריה. כנראה שיש עדיין פרטים בודדים על הגבול בין לבנון לסוריה.
בית גידול
בית גידול
חי בנוף סלעי עם מקורות מים קבועים ומזון, בחורש ים תיכוני וגם בהרים צחיחים שכמות המשקעים בהם נמוכה יחסית
תיאור פיזי
תיאור פיזי
הפרווה חומה צהבהבה, צפופה ורכה. הטפרים הארוכים ובהירים, כמעט לבנים וייחודים לתת המין הזה. תת מין זה הוא בין הקטנים שבתתי המין של הדוב החום. לשם השווה דוב הגריזלי שגם הוא תת מין של דוב חום יכול להגיע למשקל של 600 ק"ג!
רבייה
רבייה
באביב הנקבה מזדווגת עם מספר זכרים בזמן הייחום שנמשך 10-30 ימים. הזכרים נלחמים על הזכות לשמור על הנקבה והם יכולים לשמור עליה אפילו עד 3 שבועות. הנקבה "מודיעה" על היותה מיוחמת על ידי סימני ריח בטריטוריה שלה.
העובר מתפתח רק עד לשלב של תאים ספורים, אך בתבססותו ברחם מתעכבת. הוא משתרש ברחם רק כחמישה חודשים אחרי ההזדווגות, בדרך כלל בנובמבר, כאשר הנקבה כבר התחילה את שנת החורף שלה. ההיריון עצמו נמשך 6-8 שבועות וההמלטה מתרחשת כאשר הנקבה עדיין נמה.
הגורים נולדים חסרי ישע, ערומים ועצומי עיניים. הם שוהים במאורה כחצי שנה, שאז הם כבר במשקל של 4-5 ק"ג. עתה הם כבר יכולים לצאת ולהתלוות לאימם ולהתחיל לאכול גם מזון מוצק. אחרי שנה הגורים מגיעים למשקל של 40 ק"ג.
התנהגות
התנהגות
באזורים חמים יחסית הדובים אינם ישנים שנת חורף. מבין הדובים שחיו בארץ, רק אלו שחיו בחרמון או בלבנון יתכן והיו ישנים בחורף במערות טבעיות או במאורות קטנות שחפרו בעצמם.
דובים כלל לא נכנסים ל"שנת חורף" אמתית המאפיינת בעלי חיים רבים ממכרסמים ועד זוחלים למיניהם. במקומות בהם החורף קר במיוחד הדובים כן ישנים אבל השינה שלהם אינה מוגדרת כ"שנת חורף" אלא כ- טורפור (torpor). בשנת חורף בעל החיים מוריד את הקצב חילוף החומרים שלו באופן משמעותי מאוד. קצב הלב והטמפרטורה של הגוף יורדים מאוד. מה שמאפשר לעבור את החורף מבלי לבזבז המון אנרגיה על חימום הגוף, בזמן שהמזון אינו בנמצא. שנת הדובים היא שינה קלילה למדי, והם עלולים להתעורר בגלל הפרעות קלות. מה גם שהדובות ממליטות את הגורים תוך כדי השינה ומניקות אותם.
במשך הקיץ הדוב אוגר שומן שבו ישתמש במשך החורף. בעת השינה הדב לא עושה צרכים, במקום זה הוא מייצר מהפסולת חלבונים. קצב הלב יורד בעת השינה מ- 40-70 פעימות בדקה ל- 8-12 פעימות. לעומת זאת, חום הגוף יורד רק ב- 3 עד 7 מעלות. לכן לא נחשבים הדובים לישנים שנת חורף אמתית, והם ולכן יכולים להתעורר במהירות.
מזון
מזון
לדובים, אוכלי הכל, ניבים חזקים וכן שיניים טוחנות רחבות כשל אוכלי עשב. הם אוכלים פירות, שורשים ופקעות, ירק, פרחים, בלוטים, ניצנים, זרעים, דבש, ביצים, פגרים, בעלי חיים עד גודל של כבש, וגם קטנים כגון דגים, חרקים, שבלולים וחסרי חוליות אחרים.
הם חופרים באדמה או שוברים גזעי עצים בטפרים שלהם. הם אוספים את המזון בלשונם ובשפתיהפ המשתרבבות. פרטים צעירים גם מטפסים על עצים.
מה קורה בטבע?
מה קורה בטבע?
כנראה נכחד מהארץ בתחילת המאה ה- 20. עד תחילת שנות הארבעים הציגו צוענים "דובים מרקדים" בחוצות ערי הארץ. הדובים היו דובים חומים סוריים טיפוסיים צעירים לרוב במצב של תת תזונה, שמוצאם כנראה מצפון סוריה או טורקיה.
גורמי ההכחדה הם ציד – לפרווה, לספורט, צייד בעקבות קונפליקטים עם חקלאים. הדובים בלבנון אכלו גרגרי חומוס בשדות וענבים. לפעמים הדובים אף צדו חיות משק כגון פרות ועיזים.
הכומר הזואולוג טריסטרם ראה דב בנחל ארבל בשנת 1864, וממזרח לירדן- בגלעד ובבשן, וכן ראה עקבות רבים בשלג במרומי החרמון. תיאודור קוטשי (1864) כתב כי בחרמון הדובים נפוצים מאוד. אליעזר שמאלי כתב כי אלכסנדר זייד ראה דב במדרונות מעל כפר גלעדי בשנת 1917. ישראל אהרוני (1946), הזואולוג העברי הראשון, ציין כי הדב האחרון בחרמון נורה במג'דל שמס ב- 1917.
בספארי
בספארי
בשנת 1981 הגיעו אל הספארי מגן החיות של תל אביב ארבעה דובים. עקיבא, בת שבע, בת שמונה בת תשע. בשנת 1987 הגיעו עוד שני דובים מגן החיות של ברן, שוויץ: דובי/קלייד וברנה, שני אחים שאימם היתה ילידת גן החיות בוינה ואביהם יליד הטבע בטורקיה. שניהם היו מתנה לנשיא הרצוג מהעיר ברן. שני הדובים היו בני כשנה. ב- 1993 הועברה ברנה לגן החיות התנ"כי. בשנת 1989 המליטה בת שבע את דוד ואת מיכל. דוד הועבר לחי כיף ומיכל נשארה בספארי עד שהלכה לעולמה בשנת 2020. בשנת 1995 המליטה בת שבע את בו ואת בבט – בו הלכה לעולמה בינואר 2024, ובבט נמצאת בחצר. בשנת 1995 המליטה מיכל את מנגו. הוא גודל ביד מגיל 6 שבועות והיה הזכר היחיד בחצר במשך שנים רבות. מנגו סבל מבעיות גב ואף עבר ניתוח מורכב מאוד בגבו בשנת 2014. הוא התאושש יפה מהניתוח אבל בשנת 2018 שהורדם למוות לאחר שאיבד את היכולת לעמוד על הרגליים האחוריות. בשנת 1997 המליטה מיכל את מנטה שנמצאת גם היא בספארי.
נכון ל-2025, ישנן 2 דובות בספארי: בבט ומנטה