בעלי חיים ושימור
מוּנְטִיָּאק סִינִי
Reeves's Muntjac
Muntiacus reevesi
מוּנְטִיָּאק סִינִי
Reeves's Muntjac
Muntiacus reevesi
תעודת זהות
- מחלקה
- יונקים ■ Mammalia
- סדרה
- מכפילי פרסה ■ Cetartiodactyla
- משפחה
- אייליים ■ Cervidae
- תוחלת חיים
- 10-12 שנים בטבע
- גיל בגרות מינית
- 8 חודשים - ♀
- משך הריון
- 7 חודשים
- גודל השגר
- עופר אחד
- משקל בלידה
- 70 גרם
- גיל גמילה
- 2 חודשים
- מבנה חברתי
- יחידאי
- מחלקה
- יונקים ■ Mammalia
- סדרה
- מכפילי פרסה ■ Cetartiodactyla
- משפחה
- אייליים ■ Cervidae
- תוחלת חיים
- 10-12 שנים בטבע
- גיל בגרות מינית
- 8 חודשים - ♀
- משך הריון
- 7 חודשים
- גודל השגר
- עופר אחד
- משקל בלידה
- 70 גרם
- גיל גמילה
- 2 חודשים
- מבנה חברתי
- יחידאי
הידעת?
האיילים הקדומים היו קטנים והזכרים היו מצויידים בניבים. היום רוב האיילים הם גדולים ולזכרים יש קרניים לפעמים מאוד גדולות.
מפת תפוצה
היכן תפגשו אותי בספארי?
בחצר האיילים באזור הסגול, מס' 40 במפה
לצפייה במפה
תפוצה
תפוצה
היערות הסוב-טרופיים של דרום מזרח סין, וטייוואן. המוניטאר הסיני הוא מין פולש באירופה וביפן. הוא הובא גם לאנגליה ב-1900 בערך. ישנן גם אוכלוסיות מתפראות באירלנד, בצרפת (אולי נשארו מעטים) וביפן שמקורן בפרטים שברחו מגני חיות או פינות חי.
בית גידול
בית גידול
המין חי ביערות ממוזגים שבהם יש מדי פעם שלג וגם ביערות עבותים באזור הסוב-טרופי החמים. בסין חי באזורים סלעיים ויערות פתוחים של אורן ואלון. הוא תופס מחסה בערוצים ולרוב מאמץ לעצמו מקום קבוע לברוח אליו או לנוח בו. הוא יכול לחיות גם על הרים גבוהים. אבל צפיפותו הולכת ויורדת עם העלייה בגובה.
תיאור פיזי
תיאור פיזי
גוון פרוותו של המונטיאק הסיני ערמוני. אורך זנבו כ- 11 ס"מ. כיאה לאיילים, הוא מגדל קרניים חדשות בכל קיץ, ששיאן ביוני-יולי. אורכן מגיע ל 12-15 ס"מ. הקרניים של הזכרים גדלות במשך כ 100 ימים. לזכרים יש ניבים שאורכם יכול להגיע ל 5 ס"מ, אך רק הקצה שלהם בולט מהשפתיים. הניבים לא לגמרי מחוברים לעצם הלסת, לכן הם פחות נוטים להישבר בקרבות.
גם לזכר וגם לנקבה רכסי עצמות על הפנים שמעוטרים בפרווה שחורה וארוכה. הרכסים מסתיימים במקום הנצת הקרניים בזכרים ובנקבות הם מסתיימים בציציות שחורות.
רבייה
רבייה
אין עונתיות ברבייה, הזכרים מגנים על טריטוריה ונלחמים זה בזה בעזרת הניבים שלהם על הגישה לנקבות מיוחמות. הם נלחמים פנים אל פנים ונוגחים בזכר היריב בתקווה לגרום לו לפציעה בפנים, בראש, בצוואר או באוזניים בעזרת הניבים.
גם הזכר וגם הנקבה גדלים מאוד מהר ומגיעים למשקל שמאפשר רבייה חודשים ספורים אחרי שנולדו. הזכרים הצעירים לא יצליחו לקבל גישה לנקבות בשלב זה, למרות שהניבים החדשים שלהם כן מקנים להם יתרון, לכן לצעירים (לא לצעירים מאוד) יש יתרון על זכרים בוגרים.
כשזכר מאתר נקבה מיוחמת הוא משמיע זמזום והנקבה מגיבה בשכיבה על הקרקע, בהנדת הראש והשמעת "יללה חתולית" שמסמנת את מוכנותה.
ההשקעה ההורית במין זה היא די מנימלית, מכיוון והם נגמלים מהר מיניקת חלב ומתבגרים ממש מהר. בגיל 6 חודשים הם כבר יוצאים לחיים עצמאיים ועוזבים את הטריטוריה של האם.
התנהגות
התנהגות
המוניטאק הסיני הוא יחידאי, אך לפעמים רואים אותו במשפחות קטנות. המונטיאק מגן על הטריטוריה שלו, אך זכרים מוכנים לסבול נוכחות של זכרים נחותים יותר בטריטוריה שלהם כל עוד הזכר הנחות לא בתקופת "Rut" (זו תקופה שבה הזכרים מאוד מאוד בעניין של רבייה). גם הזכר הדומיננטי וגם הזכר הנחות/צעיר שנמצא בטריטוריה של בוגר נשכרים מהסיטואציה: הצעיר לא צריך להילחם בזכרים אחרים ולבסס לעצמו טריטוריה, והוא גם יכול להתאמן בקרבות עם זכר דומיננטי. הזכר הדומיננטי מקבל עוד מישהו ששומר על הטריטוריה שלו, מבלי שיש לו גישה לנקבות.
הם יוצרים שבילים בטריטוריה שלהם שמקלים על התנועה ביער.
לזכרים ונקבות יש בלוטה ליד העין שמפרישה נוזל קרמי שמשמש לתקשורת בין הפרטים.
הם מתקשרים בקול ובסיגנלים כימיים. כשהם נבהלים או מאתרים משהו חשוד כמו טורף או יריב הם "נובחים". התקשורת הכימית היא בעיקר סימונים בריח על צמחייה המסמנים את הטריטוריה.
מזון
מזון
המונטיאק הסיני הוא ,באופן מפתיע, אוכל כל. הוא ניזון מבמבוק, זרעים, קליפות עצים, פירות ועלים, אך גם ביצים ופגרים. הוא גם נצפה צד יונקים קטנים וציפורים דוגרות קרקע.
פרקי זמן האכילה שלהם נמשכים 30-40 דקות ומתרחשים עם עלות השחר או בדמדומים. אכילת העלים אולי לא נמשכת הרבה זמן, אבל אחריה הם גם מעלים גירה. הם לא בררניים ואוכלים מגוון רחב של צמחים וגם חומר חי כמו פגרים ופטריות.
מה קורה בטבע?
מה קורה בטבע?
המונטיאק הסיני מוגדר כ-"לא בסיכון" ברשימה האדומה של ה- IUCN (פורסם ב-2016). המין אינו מוגדר בסיכון למרות שההצדקה לכך היא די קלושה, ויתכן שיש לדרג אותו יותר גבוה בסולם סכנת ההכחדה. המין בעל תפוצה נרחבת מאוד בסין ודרגת הסיכון שונה שם מאוד מאיזור לאיזור. בטייוואן ובשמורות טבע מנוהלות היטב יש אוכלוסיות יציבות, אך באזורים אחרים כנראה שהיתה ירידה משמעותית בגודל האוכלוסיות בעיקר בגלל ציד ואובדן בית גידול- שבחלק מהמקומות הוא הסיכון העיקרי. בחלק מהמקומות ישנה חפיפה עם מיני מונטיאק אחרים.
כמו כן, חלק מהסיבות לרמת סכנת ההכחדה הנמוכה היא ההימצאות שלו באנגליה – שהיא כמובן לא המקום הטבעי שלו – הוא נחשב שם מין פולש.
אין למעשה הערכה עדכנית של האוכלוסייה בסין, אבל עדויות ממצלמות שביל הוכיחו שהמין נמצא ברוב המקומות המוגנים באזור התפוצה, בהם המין היה אחד המינים הנצפים ביותר.
ב-1980 הוערכה האוכלוסיה ביותר מ-2 מיליון פרטים והיא כנראה לא נמצאת בסכנת הכחדה קשה, אך הרשימה האדומה של סין הגדירה אותו כ"עתידו בסכנה". יש צורך להעריך שוב את המין אם יתקבל מידע נוסף שיאפשר זאת.
האיומים המרכזיים על המין הם ציד והרס בית הגידול. צדים את המין למאכל, ולפני שהמין נאסר בציד צדו אותו גם בשביל העור ששומש בשוק הפרוות. לפי דיווחים אחרונים על החרמות, הוא עדיין אחד היונקים הגדולים הניצודים ביותר.
יערות רבים באזור התפוצה נכרתים עבור חקלאות, לעץ למסחר ולהתיישבות בני אדם. בסין המין לא מוכר כמין מוגן, אבל יש פרובינציות מסויימות שכן מגנות עליו.
בספארי
בספארי
בספארי חיים זכר אחר ושתי נקבות
צילמה: יובל שטיין שרף