בעלי חיים ושימור
צָבוֹעַ מְפֻסְפָּס
Striped Hyena
Hyaena hyaena
צָבוֹעַ מְפֻסְפָּס
Striped Hyena
Hyaena hyaena
תעודת זהות
- מחלקה
- יונקים ■ Mammalia
- סדרה
- טורפים ■ Carnivora
- משפחה
- צבועיים ■ Hyaenidae
- תוחלת חיים
- 10-12 שנים בטבע, 20-25 בגני חיות
- גיל בגרות מינית
- שנתיים
- משך הריון
- 90 יום
- גודל השגר
- 1-4 גורים
- משקל בלידה
- 700 גרם
- גיל גמילה
- שנה
- מבנה חברתי
- יחידאי
הידעת?
הצבוע אינו שייך למשפחת הכלביים ולא למשפחת החתוליים- אלא משפחה משל עצמו- הצבועיים. במשפחה ישנם עוד שלושה מינים: צבועון הרעמה, צבוע מנומר וצבוע חום. כולם חיים באפריקה.
מפת תפוצה
היכן תפגשו אותי בספארי?
בחצר מספר 4 באזור הצהוב בגן החיות.
לצפייה במפהמין זה משתתף בתוכנית רביה אירופאית למינים נכחדים
תפוצה
תפוצה
אזור התפוצה של הצבוע המפוספס מאוד רחב אך גם מאוד מקוטע. הוא נמצא בצפון ומזרח אפריקה, במזרח התיכון, בהודו ובאסיה צפונה לקווקאז ודרום סיביר.
בית גידול
בית גידול
הוא מאכלס מגוון גדול של בתי גידול. בישראל הוא חי בשטחים פתוחים בכל הארץ במגוון בתי גידול, ממדבר ועד חורש ים-תיכוני. במיוחד באזורים סלעיים, שם ניתן למצוא מחסה במערות במהלך היום. היום הם חיים גם בשולי ישובים עירוניים וחקלאיים וניזונים שם מפגרים ומזבל.
תיאור פיזי
תיאור פיזי
הצבוע הוא הגדול בטורפי ישראל. אפרכסות אוזניו גדולות וכהות. רגליו הקדמיות ארוכות באופן משמעותי מהרגליים האחוריות. יש לו רעמה צרה לאורך הגב מהעורף ועד הזנב שאותה הוא זוקף כשהוא נבהל או נרגש. בקיץ פרוותו הרבה פחות צפופה וכמעט שאין לו רעמה. דגם פרווה הוא של פסים שחורים על גוף לבן-אפרפר או צהבהב, צורת הפסים שונה מפרט לפרט כמו טביעת אצבעות ומאפשרת לזהות פרטים בשדה.
בהתאמה להבדל בין הרגליים, גם העקבות של הרגליים הקדמיות והאחוריות אינן זהות. בעוד שאורכה של העקבה הקדמית כ-10 ס"מ, האחורית רק 8 ס"מ. ניתן לראות גם את טביעת הטפרים על הקרקע.
הגולגולת מאוד מאסיבית. בולט במיוחד הרכס על הקודקוד. הוא מספק משטח שמאפשר אחיזה טובה לשרירי הלסת החזקים והגדולים. כמו כן ניתן לראות את קשת העול שרחוקה מאוד הצידה ומאפשרת רווח לשרירי הלסת לעבוד דרכו. השיניים מותאמות לפיצוח עצמות. הנקבה והזכר דומים מאוד וקשה להבדיל ביניהם מרחוק. הזכרים מעט יותר גדולים.
רבייה
רבייה
הצבועים מתרבים לאורך כל השנה. הנקבות פוליגמיות. הן מתייחמות ליום אחד בלבד. הזכר עוקב אחרי נקבה מספר ימים עד להזדווגות. הם מזדווגים בערך חמש פעמים ביום ההזדווגות. ההמלטות בעיקר בחורף ובאביב.
הגורים נולדים עם פרווה קצרה מאוד. אבל ניתן להבחין בפסים שחורים על עמוד השדרה. העיניים והאוזניים סגורות והם לגמרי חוסרי אונים. רק לאחר כשבוע העיניים מתחילות להיפתח. כשהם בני שבועיים הם מתחילים לצאת מהמאורה. בגיל 3 שבועות מתחילות לצוץ שיני חלב, והם מתחילים לאכול בשר בגיל חודש, אבל ממשיכים לינוק עד גיל חצי שנה. הגורים יוצאים מהמאורה כשהם בני כחודשיים ויצטרפו לאימם לחיפוש מזון בגיל 3 חודשים.
התנהגות
התנהגות
הצבוע הוא בעל חיים יחידאי. התקבצויות של מספר פרטים מתרחשת באזורים שיש בהם הרבה מזון (תחנות האכלה או מזבלות). כמובן שכל עוד גורים לא יוצאים לעצמאות הם חיים עם אמם. לפעמים נוכחים גם גורים בוגרים יותר שעוזרים להאכיל את אחיהם הקטנים.
הצבוע חי במחילות ובמערות. לפעמים באתרי קבורה עתיקים. הוא גם יכול להשתלט על מחילות של גיריות או דרבנים והרחיב אותן למידותיו. לפעמים הוא גם חופר מאורה בעצמו. בפתח המאורה ניתן למצוא עפר וגם עצמות.
הם לא מאוד טריטוריאליים. הם עוברים תכופות ממאורה למאורה ולכן לא במיוחד קנאים למאורות או מגנים עליהן.
הצבוע מסמן בריח בעזרת בלוטת ריח מתחת לזנב בסמוך לאזורים שבהם הוא ניזון או ליד שבילים בהם הוא משתמש לעתים קרובות.
הצבוע מסמן את הטריטוריה שלו על ידי השארת גללים במאורות, במחילות ובסביבתן, וכן לאורך שבילים. כיוון שהצבועים ניזונים מעצמות, הגללים שלהם בדרך כלל לבנים בשל הכמות הגדולה של הסידן שבהן, וצורתם דמוית אגס בקוטר 5-2.5 ס"מ.
תקשורת קולית לא מאוד מפותחת. היא מורכבת בעיקר מנהמות שקטות וקולות נוספים במפגש בין פרטים.
מזון
מזון
הצבוע הוא אוכל נבלות. הוא כן צד, לרוב בעלי חיים קטנים אבל לא רק. הוא אוכל גם מן הצומח: מלונים ואבטיחים, ירקות ופירות. הוא משחר למזון לבד, אבל באתרי זבל ניתן לראות גם כמה פרטים ביחד.
הצבוע גורר את הפגר או שרידים ממנו למאורה שלו, רגליו הקדמיות והחלק הקדמי הגדול והשרירי שלו מסייע לו בכך. מעידה על כך ערימת העצמות שנמצאת במאורות. אם הפגר גדול מדי הוא מטמין אותו בעשב או בשיחים בעזרת החוטם.
בין בעלי החיים שעצמותיהם נמצאו במערות צבוע: חמור, סוס, פרה, כלב, חתול, צבי, חזיר בר, גמל, כבש, עז, צב יבשה, צב ביצה, קיפוד, גירית, דרבן. חלקם נטרפו וחלקם נאספו כפגרים.
צבוע אוכל כ-7 ק"ג בלילה אחד. הוא יכול לעבור מרחקים גדולים בחיפוש מזון ומשתמש בחוש הריח.
הוא ישמח לשתות מים בכל יום אבל יכול להסתדר ימים שלמים ללא מים.
מה קורה בטבע?
מה קורה בטבע?
במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 צבוע היה הטורף הגדול הנפוץ ביותר בישראל. אך למרבה הצער בסוף המאה ה-19 הוא נכחד מהרבה אזורים במזרח התיכון.
באופו עקרוני לצבועים יש תדמית מאוד בעייתית. יש הרבה מאוד אמונות טפלות עממיות הקשורות בצבועים. אנשים נוטים לחשוב שהם בעלי חיים מלוכלכים ומגעילים - אבל לגמרי לא בצדק!! וברור שהם לא יכולים להפנט אנשים... ולא טורפים אף אחד. לא תועד בישראל אף לא מקרה אחד של צבוע שתקף או פגע באדם!
בגלל האמונות הטפלות האלו צבועים ניצודו והורעלו. חלקי גוף שלהם גם שימשו ברפואה העממית.
למרבה הצער, ברשות הפלשתינית עדיין לוכדים צבועים, מציגים אותם לראווה ואף עורכים עימם קרבות כלבים.
היום מצבם של הצבועים בישראל הוא הרבה יותר טוב וכנראה שיש כמה מאוד בודדות של צבועים בארץ (כנראה לא יותר מ- 400 פרטים).
הסכנה הכי חמורה לצבועים היא דריסה. רוב הפגרים היום הם תוצאה של דריסות. ודריסות כמובן מתרחשות על הכביש. הצבועים מתקרבים לפגרים על הכביש בניסיון לגרור אותם משם ונדרסים בעצמם.
צבועים היום נצפים בישראל ממש בסמיכות לישובי אדם, ולפעמים גם ממש בתוכם - כמו המקרה של "רותי הצבועה" ממודיעין. הם נמשכים לזבל שהאדם משאיר ולפחי זבל פתוחים.
בעולם כולו הצבוע מוגדר כמין "בסיכון נמוך" (NT). מספרם בעולם עומד על פחות מ-10,000 פרטים.
בספארי
בספארי