בעלי חיים ושימור
שַׂקְנַאי מָצוּי
Great White Pelican
Pelecanus onocrotalus
שַׂקְנַאי מָצוּי
Great White Pelican
Pelecanus onocrotalus
תעודת זהות
- מחלקה
- עופות ■ Aves
- סדרה
- שקנאים ■ Pelecaniformes
- משפחה
- שקנאיים ■ Pelecanidae
- משקל
- ♂ 9-15 ק"ג, ♀ 5-9 ק"ג
- תוחלת חיים
- 50 שנים
- גיל בגרות מינית
- 3-4 שנים
- מבנה חברתי
- להקה
- זמן דגירה
- 29-36 יום
- גודל תטולה
- 2 ביצים
- פריחה מהקן
- 65-75 יום
הידעת?
השקנאי קיבל את שמו בשל שק העור הגרוני שתלוי ממקורו.
מפת תפוצה
היכן תפגשו אותי בספארי?
בשטח האפריקני וגם בתצוגה 21 באזור הצהוב בגן החיות
לצפייה במפה
תפוצה
תפוצה
מקננים בדרום- מזרח אירופה, במערב אסיה ובדרומה, וגם בחלקים גדולים של אפריקה. בישראל השקנאי הוא חולף שכיח. כ- 30-45 אלף פרטים בעונה חולפים כאן. כ- 500 פרטים חורפים כאן.
בית גידול
בית גידול
שקנאים חיים בבריכות גדולות, במאגרי מים, בשפכי נהרות ובאגמים בפנים היבשת. להקות נודדות נוחתות למנוחה גם על הים, אבל לא ניזונות בו. שיחור המזון מבוצע במקווי מים בעלי גדה רדודה. מקווי מים גדולים וחמימים. המים יכולים להיות גם חומציים או מלוחים. הם חיים בלגונות, בביצות בנהרות רחבים ובדלתות. המין צריך אזורים בטוחים של גדות קנים, ביצות רטובות, וגדות חוליים או עם אבנים לקינון.
תיאור פיזי
תיאור פיזי
השקנאי הוא עוף גדול וכבד, מהגדולים בעופות אירופה והמזרח התיכון. הרגליים קצרות ומותאמות לשחייה. יש לו קרום שחיה שמחבר בין האצבעות ומסייע בשחייה. המקור ארוך וגדול. בחלקו התחתון תלוי שק עור צהוב (או צהוב-אפרפר שלא בעונת הקינון). הנוצות בצבע לבן (עם גוון וורדרד-כתום בעונת הקינון). העין אדומה. נוצותיהם של פרטים צעירים הן חומות-אפורות.
בזמן תעופה רואים היטב את אברות התעופה השחורות לעומת הסוככות הלבנות ושאר הגוף הלבן (מעט דומה לחסידה לבנה). הכנפיים רחבות, הזנב קצר. בתעופה הצוואר הארוך מקופל ולא רואים את אורכו, רק את המקור הגדול. כמו כן, בתעופה הרגליים אינן בולטות מעבר לזנב. הזכר גדול יותר מהנקבה ומקורו ארוך יותר.
רבייה
רבייה
באזורים ממוזגים השקנאים מתרבים באביב. באפריקה הם מתרבים כל השנה. בהודו הם מתרבים מפברואר עד אפריל.
הם מקננים על הקרקע. הקן הוא ערימה של זרדים או צמחיה, או לפעמים סתם גומה חשופה. הם מקננים בקבוצות כאשר בין הקינים יש מרחק של 70-80 ס"מ. הם מעדיפים אזורים שאינם נגישים לטורפים יבשתיים.
מצגות החיזור של הזכר כוללות הצגת הצבעים העזים של השק שלו.
התנהגות
התנהגות
בשתי עונות הנדידה- באביב ובסתיו, כל האוכלוסייה הפלארקטית (אירופאית-אסיאנית) של השקנאים – כ- 40 אלף פרטים, חולפת מעל ישראל. מעטים נשארים ומבלים כאן את החורף. בסתיו הם נודדים דרומה כדי לבלות את החורף באפריקה, ואילו באביב הם נודדים בחזרה צפונה. שקנאים נודדים רק מעל היבשה כשהם מנצלים זרמי אויר חם (טרמיקות) ודואים בצורה חסכונית באנרגיה. הם נודדים כ- 5000 ק"מ בכל כיוון.
ניתן לזהות להקות נודדות של שקנאים על פי שיטת הדאייה. הלהקה תהיה תמיד בקיר אחד של הטרמיקה וכל הלהקה תראה תמיד לבנה, ואז עם הסיבוב- כהה. (חסידות למשל מסתחררות על כל הסיבוב של הטרמיקה, ללא סדר מסויים, ולכן חלק מהפרטים יהיו כהים יותר וחלק בהירים).
עופות אוגרים משקל לפני הנדידה, אך הם עדיין עוצרים בדרך לאכול ולהתחזק. ישראל היא בדיוק "בדרך" בין אפריקה לאירופה והפוך. כמו כן, ישראל היא התחנה האחרונה למנוחה ולאכילה לפני שהם חוצים את המדבר הסהרה שבאפריקה.
מזון
מזון
השקנאים אוכלים כמעט ורק דגים. הם אוכלים בוקר מוקדם או לפנות ערב, כשהם אוכלים בין 300 ל-600 גרם של דגים ביום. או עד 1400 גרם.
השקנאים צדים בשיתוף פעולה. חבורה של שקנאים שוחה בחצי גורן ומגרשת ברגליה דגים כלפי המים הרדודים. אז כולם ביחד מכניסים את ראשיהם למים וממלאי את השקים בדגים. השק יכול להכיל אפילו 10 ליטרים של מים.
האם דיג קבוצתי שכזה יעיל יותר? לא בטוח. חוקר ישראלי בדק את הנושא והראה ששקנאי בודד לוכד יותר דגים כשהוא צד לבדו.
מה קורה בטבע?
מה קורה בטבע?
בעבר, בישראל היו שפע של דגים באגם החולה ובביצות מישור החוף. בעשורים האחרונים הרבה ממקווי המים בישראל יובשו או הצטמצמו. לכן השקנאים נאלצים לאכול בבריכות לגידול דגים. מה שיוצר עימות בין השקנאים למגדלי הדגים. הם עלולים לאכול כמויות גדולות מאוד של דגים ולגרום לנזק גדול מאוד.
מגדלי הדגים מצידם רוצים להרחיק את השקנאים מבריכות הדגים שלהם כדי למנוע את הנזק. אך אם השקנאים לא יאכלו הם עלולים להישאר בישראל יותר זמן, או כל החורף, ואם זה יקרה, הנזק למדגה יהיה אפילו גדול יותר. כמובן שהטרדה של השקנאים וגירוש שלהם ממקום למקום מבלי לאפשר להם לאכול עלולה להתיש אותם ולפגוע בהם, ולכן החוק אוסר על כך.
כיצד פותרים את הבעיה? רשות הטבע והגנים יחד עם משרד החקלאות, ארגון מגדלי הדגים, חיל האוויר ומרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע מקדמים פתרונות לעימות. הם פותחים מזללות עבור השקנאים! הם מאכלסים בריכות מיוחדות בדגים שאין להם ערך מסחרי. השקנאים מוזמנים לבוא ולזלול כאוות נפשם בבריכות אלו, ולהמשיך בנדידה. בריכות האכלה כאלו יש באזור החולה ובעמק חפר.
בשנים האחרונות, רואים שהשקנאים מגיעים לישראל מוקדם מהרגיל, כנראה בגלל שבדרך עד לישראל יש להם פחות ופחות מקומות לנוח בהם ולאכול.
בספארי
בספארי
נכון ל-2024 בספארי יש בסך הכל 11 שקנאים בשטח הפתוח באגם. כל השקנאים הם שקנאים נכים שהגיעו לבית החולים לחיות בר כשהם פגועים, טופלו ושוקמו אך הם לא יכולים לעוף.