בעלי חיים ושימור
בַּבּוּן הַמִּצְרִים
Hamadryas Baboon
Papio hamadryas
בַּבּוּן הַמִּצְרִים
Hamadryas Baboon
Papio hamadryas
תעודת זהות
- מחלקה
- יונקים ■ Mammalia
- סדרה
- קופאים ■ Primates
- משפחה
- גנוניים ■ Cercopithecinae
- תוחלת חיים
- 38 שנה בגן החיות
- גיל בגרות מינית
- ♂ - 4.8-7 שנים, ♀ - 4.3 שנים
- משך הריון
- כ-6 חודשים
- גודל השגר
- גור אחד
- משקל בלידה
- 600-900 גרם
- גיל גמילה
- 8 חודשים
- מבנה חברתי
- להקה
- מחלקה
- יונקים ■ Mammalia
- סדרה
- קופאים ■ Primates
- משפחה
- גנוניים ■ Cercopithecinae
- תוחלת חיים
- 38 שנה בגן החיות
- גיל בגרות מינית
- ♂ - 4.8-7 שנים, ♀ - 4.3 שנים
- משך הריון
- כ-6 חודשים
- גודל השגר
- גור אחד
- משקל בלידה
- 600-900 גרם
- גיל גמילה
- 8 חודשים
- מבנה חברתי
- להקה
הידעת?
הבבון נחשב קדוש במצרים העתיקה במשך יותר מ-4000 שנה. הוא קושר לכמה וכמה אלים, ויוחסו לו מגוון תכונות
מפת תפוצה
היכן תפגשו אותי בספארי?
בחצר מספר 7 בגן החיות באזור הצהוב של גן החיות
לצפייה במפהמין זה משתתף בתוכנית רביה אירופאית למינים נכחדים
תפוצה
תפוצה
יבשת אפריקה, באזור דרום הים האדום. באתיופיה, סומליה ואריתריאה. נמצא גם באיזור הפליארקטי, בערב הסעודית ובתימן. האוכלוסייה בתימן נמצאת ביחס ישיר להימצאות אנשים. יש ויכוח האם הבבונים הגיעו לשם בכוחות עצמם או שהם הובאו לשם על ידי בני אדם.
בית גידול
בית גידול
שוכנים בבתי גידול מגוונים. באזורי ספר מדבר. באזורים הררים, באחו עשב אלפיני גבוה, במישורים של עשב נמוך ובסוואנה. אזור התפוצה מוגבל לזמינות מים ומקומות לינה על מצוקים. בעדיפות שניה הם ישנים גם על עצים. בחלקים מאתיופיה הם מצויים באזורים חקלאיים ונחשבים למזיקים.
תיאור פיזי
תיאור פיזי
אצל בבבונים ניתן לראות שוני גדול במראה ובגודל בין הזכר לנקבה (דו פרצופיות זוויגית) . בזכרים, הפרווה אפורה לפעמים עם גוון חום. פרוות הפנים בהירה יותר ובהדרגה הופכת לרעמה כסופה. הפרווה הארוכה בגב גלית. הנקבות בצבע חום-זית. העור בשני הזוויגים ורוד ויכול להיות גם אדום עז. הזנב ארוך ומעוקל. הגורים נולדים עם פרווה שחורה ובערך בגיל 6 חודשים הם מקבלים צבע חום-זית כמו של הנקבה.
רבייה
רבייה
הרבייה אינה עונתית, ותלויה בייחום של הנקבות ובמצב הרבייתי הכללי של הנקבות. למרות זאת, כן דווח על שיא של המלטות בחודש מאי-יוני ובנובמבר-דצמבר. לנקבות מחזור ייחום של 31-35 ימים. בתוך ימי המחזור, סביב הביוץ, העור סביב פתח המין של הנקבה מתנפח, ו"שולח מסר" לזכר על מצבה הפורה הנוכחי. בזמן הביוץ מתרחשת סדרה של הזדווגויות ביוזמת הנקבה, המציגה בפני הזכר את אחוריה. הסדרה יכולה למנות בין 7 ל- 12 הזדווגויות בשעה.
נקבה ממליטה בערך כל שנתיים. בזמן שזכר חדש משתלט על יחידה של נקבות, הנקבות יכולות להיכנס לייחום מדומה. זו יכולה להיות התאמה שאמורה למנוע הרג של גורים על ידי הזכר.
הגור שנולד מכוסה בפרווה שחורה. הגורים לגמרי תלויים באימותיהם בחודשים הראשונים, עד שהם מתחילים לאכול מזון מוצק ויכולים ללכת בעצמם. תקופת ההנקה נמשכת 8 חודשים, הגמילה קשורה גם במצב הגופני של האם, ובמשתנים סביבתיים וחברתיים. קשה להעריך את משך התלות באם, בגלל שהגורים נשארים ביחידה החברתית עם האם עד בגרות.
רוב הטיפול ההורי הוא על ידי הנקבה. הנקבות מניקות וסורקות את הגור. נראה שאין שיתוף בין הנקבות בגידול הגורים, אבל זה לא נדיר לראות נקבה שסורקת את פרוותו של גור של נקבה אחרת. הגורים מאוד סקרניים לגבי בבונים אחרים בקבוצה והם גם מוקד התעניינות, סקרנות ותשומת לב עבור הבבונים האחרים, במיוחד כשהם צעירים מאוד. חלק מהאימהות משתמשות בזנב של הגור כדי לשמור את הגור קרוב אליהן, ואוחזות בו כמו שאוחזים ברצועה.
הזכרים לא ממלאים תפקיד הורי, אך הם מגנים על הנקבות והגורים בקבוצה שלהם מפני זכרים אחרים. הם גם שומרים עליה מפני טורפים. הם סבלניים כלפי הגורים והצעירים לפעמים הם גם משחקים איתם או נושאים אותם על הגב.
התנהגות
התנהגות
המבנה החברתי של בבון המצרים מורכב מכמה רבדים, בהתאם לפעילות וזמן במשך היממה. היחידה הבסיסית היא "יחידת זכר אחד", שבה זכר אחד שולט בהרמון של נקבות. היחידה יכולה למנות בין 2 ל- 23 פרטים (עם נקבות וצאצאים בכל מני גילאים), אך הממוצע הוא 7.3 פרטים. הזכר שומר עליהן באגרסיביות בשעת שיחור המזון שלא יתרחקו יתר על המידה או יתקרבו לזכרים אחרים. הנקבות אם כן, מבלות את רוב זמנן בסמיכות לזכר השליט שלהן. הנקבות עושות גרומינג לזכר, בעיקר ברעמה, בפנים ובישבן. ככל הנראה הפרווה של הזכר נחשבת למשהו שכנראה נראה מאוד "סקסי" בעיני הנקבות, ויש לו תפקיד בשימור היחידה.
היחידה יכולה לקום בשתי דרכים: ראשית, זכר תת בוגר יכול לקשר עצמו ליחידה קיימת ולעקוב אחריה. הוא נקרא זכר "עוקב". בדרך כלל יש לו קרבה משפחתית לזכר השליט. באופן כללי, הוא נשאר נפרד מהנקבות, למרות שהוא מתקדם עם היחידה בעת שיחור המזון וישן בסמיכות אליה בלילה. זכרים כאלה יכולים לפעמים להגניב הזדווגות עם אחת הנקבות של היחידה כשהזכר השליט לא שם לב. אבל המטרה העיקרית של הזכר העוקב היא בעצם או לגנוב נקבות בודדות מהשליט (נדיר יותר), או להדיח את השליט ולקחת לו את כל הנקבות.
בשל העובדה שהזכר השליט מגביל באופן יזום אינטראקציות של נקבות עם זכרים אחרים ומעניש את הנקבות שעושות כן ברדיפה, נשיכה ובדרכים אחרות, לא ברור למה נקבות לוקחות את הסיכון ומשתפות פעולה עם זכרים אחרים. ניתן לשער שאינטראקציות כאלו יכולות להעמיד בספק את עניין האבהות של הצאצאים, ואם יש הפיכה של זכרים, הזכר החדש אולי ימנע מלהרוג את הגורים הקיימים, שמא הם בכלל שלו.
באופן כללי, זכרים אחרים מכבדים את הקשר שבין הזכר והנקבות שלו. העניינים מתעוררים כאשר יש הפיכות בין זכרים שולטים.
האסטרטגיה השנייה שבה משתמשים הזכרים ליצור לעצמם יחידה היא ל"אמץ" נקבות צעירות בגיל "ילדות" או תת בוגרות. האסטרטגיה הזו הרבה פחות מסוכנת עבור הזכר, כי אין תחרות על הנקבה הצעירונת. הזכר דואג לנקבה הצעירונת, מטפח אותה סורק את פרוותה, אפילו מרכיב אותה עליו אם צריך, ומעניק לה מה שנראה בעצם כמו "טיפול הורי". כאשר הנקבה מגיע לבגרות מינית, הוא מזדווג איתה והיא הופכת לנקבה שלו. שיטה זו כנראה יעילה מאוד, כי נקבות בוגרות לא ממהרות בכלל להצטרף לזכר בוגר בודד. אחרי שהזכר יצר חידה עם הנקבה "המאומצת", הוא כבר הרבה יתר אטרקטיבי לנקבות אחרות.
לנקבות יכולת בחירה מסוימת בבחירת בן זוגן. הן עוזבות את היחידה שבה נולדו בגיל שנה וחצי עד שלוש וחצי שנים. רובן ימצאו לעצמן יחידה חדשה בתוך שלוש שנים, לרוב הן מצטרפות ליחידה שיש בה כבר נקבות שהן מכירות, ולרוב יש להן גם קשרי משפחה איתן. כך הן שומרות על קשרים עם נקבות מסוימות לאורך כל חייהן.
הרובד הבא בהיררכיה החברתית היא שמספר יחידות מתאגדות ביחד ל"שבט". הזכרים בשבט בדרך כלל קרובים מאוד גנטית האחד לשני. האינטראקציות החברתיות בין היחידות בשבט מועטות, אך השבט משחר מזון יחדיו, ושומר מרחק משבטים אחרים.
שני שבטים או יותר מהווים להקה". הרכב הלהקות הוא קבוע, גם אם הפרטים ברבדים הנמוכים יותר משתנים. נקבות וזכרים בדרך כלל לא נפוצים מעבר לתחומי הלהקה. הזכרים גם מונעים מצעירים להתרועע עם צעירים מלהקות אחרות. עימותים בין להקות שונות יכולים להתרחש למשל על אתרי לינה, הזכרים הם המתעמתים העיקריים. ללהקות יש חשיבות גדולה באפשרות גישה לאתרי לינה טובים ולגישה למקורות מים.
השליטים הזכרים, "קובעים" בכל יום באיזה בור מים יפגשו בצהרי היום. כאשר זכר אחד יתחיל בהתקדמות לעבר בור מים מסוים, ואילו הזכרים האחרים יסמנו לו בהסכמה בהתקדמות בכמה צעדים בכיוון, או שהם מסמנים שהם רוצים לבקר בבור מים אחר על ידי התקדמות קלה לכיוון אחר. הזכרים נוטים להסכים האחד עם השני בעניין, וכשיש הסכמה של רוב הזכרים הבבונים מתחילים בשגרת שיחור המזון היומית.
הלהקה נחלקת לשבטים השונים במשך היום כדי לשחר מזון בצורה יעילה, היות והמזון מפוזר בצורה כתמית בשטח. תת הקבוצות האלו לא נמצאות בטווח של ראיה או שמיעה האחת מהשנייה, אבל איכשהו הם מצליחים להיפגש בצהרי היום בבור המים. הבבונים נעזרים במספרים הגדולים שלהם על מנת להבטיח את הגישה לבור המים, שמן הסתם עוד בעלי חיים משתמשים בו. אותו דבר עם אתרי הלינה.
דרגה גבוהה יותר בהיררכיה החברתית היא "חברה". חברות של בבון המצרים יכולה להכיל כמה להקות. החברה היא התקבצות של בבונים שמנצלים את אותו אתר לינה (מצוקים). אין משמעות חברתית בהתקהלות לפרטים עצמם. רמה חברתית זו היא כנראה תוצר לוואי של מיעוט האתרים המתאימים ללינה.
במובן החברתי, זכרי בבון המצרים שונים מבבונים אחרים בסוג Papio. בעוד שבמינים אחרים הזכרים עוזבים את הקבוצה בה הם נולדו לקבוצה אחרת, בה הם מבססים את עצמם כזכרים דומיננטיים, זכרי בבון המצרים נשארים בקשרים עם זכרים מהמשפחה, ונשארים בשבט שבו נולדו ולרוב גם בלהקה שבה נולדו. זכרים קרובי משפחה אלו מאוחדים כנגד זכרים ממשפחות אחרות. יתכן והקרבה המשפחתית הביאה ליחסי הכבוד שהבבונים רוחשים לזכרים אחרים בשבט שלהם. כאמור, גם הנקבות נוטות להצטרף ליחידות שיש בהן קרובות משפחה, לרוב הנקבות הן אפילו אחיות למחצה או אחיות מלאות.
כששמים שני זכרים יחד עם נקבה שהם לא מכירים תצוגה חדשה בגן חיות, הם יריבו בנחישות ובתוקפנות על הנקבה, כמו שבבונים אחרים בסוג עושים. אבל אם זכר רואה את הנקבה עם זכר אחר לפני שמצרפים אותו לחצר יחד איתם, הוא ימנע מליצור קשר עם הנקבה או ינסה לריב עליה עם הזכר.
הקרבה המשפחתית בין הזכרים לבין עצמם ובין הנקבות לבין עצמן גדולה הרבה יותר מאשר במינים אחרים של פרימטים. למרות שהזכר שולט ביכולת של הנקבה לתקשר עם נקבות מיחידות אחרות, הן עדיין מצליחות לתקשר במידה מסוימת עם קרובות משפחותיהן המרוחקות יותר ביחידות אחרות.
בתוך היחידה הנקבות לא שומרות על היררכיה כפי שנצפה בבונים אחרים. בקבוצות בגני חיות שבהן מוחזקות נקבות בלבד, כן רואים היררכיה בין הנקבות. כנראה שבטבע הזכר מדכא כל אגרסיביות בין הנקבות, ובכך מונע התבססות של מערכת היררכית שכזו.
למרות זאת, יש שונות חברתית בין הנקבות. "הנקבות הראשיות", כן זוכות ליותר זמן בקרבת הזכר השליט. הנקבות שמבלות פחות זמן עם הזכר השליט נקראות "נקבות משניות", הן נמצאות בסכנת טריפה גדולה יותר, הן הראשונות שיכנסו לאתרי שיחור מזון חדשים, או שינסו להשתמש בבור מים, ולכן עלולות להיות מותקפות על ידי טורפים. יתכן וזה נותן מוטיבציה לנקבות להתחרות על תשומת ליבו של הזכר. כשמגיע זכר חדש, נקבות מניקות מפתחות נפיחות בישבן על מנת להדגים לזכר שהן מיוחמות. הן לא נכנסות להיריון אבל הזדווגויות עם הזכר נותנות להן יתרון בהמצאות בקרבה אליו ומעלה את המעמד החברתי שלהן ואיתו את השרידות. יתכן גם שלהתייחמות ה"שקרית" תפקיד בתחרות הזו על תשומת הלב של זכר חדש שמשתלט על יחידה.
מזון
מזון
הבבונים הם אוכלי כל. הם אוכלים מגוון של מזונות כולל פירות, שרף עצים, חרקים, ביצים, זרעי ופרחי עצי שיטה, עשב וזרעי עשב, שורשים, פקעות, שורשים מעובים, חולייתנים קטנים. בגלל שהם חיים בבית גידול יובשני, הם מנצלים כל דבר שניתן לאכול. הם יכולים לשרוד על דיאטה יחסית דלה. יכולים לאכול רק עשבים בתקופה מסוימת, זה מאפשר להם לנצל בתי גידול יבשים כמו מדבריות וספר מדבר, מצוקים הררים ואחו עשבוני.
מה קורה בטבע?
מה קורה בטבע?
בספר האדום של ה- IUCN מוגדר בבון המצרים כ"לא בסיכון" - LC. מה שכן עלול לאיים על הבבון זה אובדן בית הגידול, ציד למטרות של מזון או איסוף למחקר, או כדי להגן של שטחים חקלאיים. האוכלוסיה יציבה ויתכן שאף גדלה. מעריכים כי האוכלוסייה עומדת על בסביבות 2000 פרטים.
בספארי
בספארי
נכון ל-2023 בספארי חיה להקה גדולה של בבונים המונה 20 פרטים.