בעלי חיים ושימור

מָרַבּוּ
Marabou Stork
Leptoptilos crumeniferus
מָרַבּוּ
Marabou Stork
Leptoptilos crumeniferus




תעודת זהות
- מחלקה
- עופות ■ Aves
- סדרה
- חסידאים ■ Ciconiiformes
- משפחה
- חסידתיים ■ Ciconiidae
- תוחלת חיים
- מקסימום 25 שנים בטבע
- גיל בגרות מינית
- 4 שנים
- מבנה חברתי
- מתלהק ומקנן במושבה
- זמן דגירה
- 30 יום
- גודל תטולה
- 2-3 ביצים
- פריחה מהקן
- 95-115 ימים
- מחלקה
- עופות ■ Aves
- סדרה
- חסידאים ■ Ciconiiformes
- משפחה
- חסידתיים ■ Ciconiidae
- תוחלת חיים
- מקסימום 25 שנים בטבע
- גיל בגרות מינית
- 4 שנים
- מבנה חברתי
- מתלהק ומקנן במושבה
- זמן דגירה
- 30 יום
- גודל תטולה
- 2-3 ביצים
- פריחה מהקן
- 95-115 ימים
הידעת?
בימים חמים מפריש המרבו שתן מדולל על רגליו, כנראה בכדי לצנן את עצמו
מפת תפוצה
היכן תפגשו אותי בספארי?
בשטח האפריקני הפתוח
לצפייה במפה



תפוצה
תפוצה
ברחבי אפריקה מדרום לסהרה.
בית גידול
בית גידול
בתי גידול רטובים ויבשים, עם העדפה למקומות פתוחים חצי- יובשניים. לא מצוי באזורים מיוערים ובמדבריות. מצוי מאוד בביצות, באזורים מוצפים ובנהרות.
תיאור פיזי
תיאור פיזי
מרבו זכר בוגר יכול להגיע לגובה של מטר וחצי. שני הזוויגים נראים אותו דבר. מה שמאפיין את המרבו יותר מכל הוא ראשו וצווארו הקירחים, המנוקדים בכתמים כהים. הוא מצויד במקור גדול המשמש לו כסכין קצבים. לצווארו כיס אוויר שאותו הוא יכול לנפח והוא משתמש בו ליצירת קולות. סביב צווארו נוצות לבנות וגחונו לבן. יתר הנוצות אפורות כהות עם ברק ירקרק. אברות הכנף והזנב שחורות.
רבייה
רבייה
המרבו מקנן בעונה היבשה, בה כמות הפגרים היא הגדולה ביותר. בחירת בן הזוג כוללת מצגות מורכבות. הזכר כובש לו אזור לקן או קן ומנפנף בזרדים לפני הנקבה. הוא מתכופף ונוגע בענפים במקורו, מרים כנפיו, ומנפח את שק האוויר בחזהו, כאשר הוא מגיב בעוינות כלפי זכרים אחרים, ומחכה לנקבה שתתקרב לקינו. כאשר מקרבת נקבה, היא מצידה מציגה בפניו כאשר גופה בתנוחה אנכית, ראשה מורכן, המקור אנכי לאדמה, כנפיה פרושות, זנבה מורם, הנוצות הפנימיות מנופחות והיא משמיעה קולות צריחה. אז פוצח הזוג בתצוגות נקישת מקורים והרמה והורדה של הראש. הראש מורם אנכית לגוף ומורד לאט לכיוון הרגליים, הכנפיים מקושתות, נוצות הזנב פרושות ושק האוויר בצוואר מנופח. תצוגה זו חוזרת על עצמה כאשר הזוג נפגש בקן. התצוגה מלווה בשריקות ובגעיות. שק האוויר נשאר נפוח עד הטלת הביצים.
ההזדווגות נמשכת כ- 15 שניות. הזכר עולה על הנקבה מהצד כאשר הוא שומר על שיווי משקל בעזרת הכנפיים שלו. הזכר גם משמיע רעש על ידי הקשות מקור.
המרבו הוא עוף מונוגמי, המקנן במושבות של 10-30 זוגות ולפעמים גם כמה מאות עופות. המושבות ממוקמות במקומות קבועים וכוללות עוד עופות כמו חסידות, קורמורנים, אנפות ואנפיות. הקינים לעיתים במרחק של פחות ממטר אחד מהשני.
הקן עצמו הוא פלטפורמה שטוחה של מקלות שלה מרכז המרופד המקלות קטנים יותר, עלים ירוקים ועשב. קוטר הקן 1 מטר וגובהו 200-300 מ"מ. הזכר אוסף זרדים בעת הזיווג והנקבה מוסיפה עליהם. הקן נבנה במשך 7-10 ימים. על פי רוב הקן נבנה בגובה של 10-30 מטרים מעל פני הקרקע. על עצי באובב גבוהים (ביבשה) או על סבך של פיקוס המים (מוקף במים). אחד מבני הזוג נשאר תמיד בקן על מנת למנוע פירוק הקן וגניבה של חומרי קינון.
עונת הטלה נעה בין מאי לדצמבר במקומות שונים באפריקה. גודל התטולה הוא 1-4 ביצים כאשר לרוב מוטלות 2-3. הביצים מוטלות בהפרשים של 1-3 ימים. צבע הביצים הוא לבן גירני עמום. גודל הביצים 76 על 56 מ"מ בממוצע ומסתן כ- 140 גר'. הדגירה מתחילה עם הטלת הביצה הראשונה. ונמשכת 29-31 יום, במשך רוב היום. שני ההורים דוגרים על הביצים.
הביצים בוקעות בהפרשים של יומיים או שלושה, כאשר לגוזל לוקח 24 שעות לבקוע מן הביצה. הגוזל ערום ומקומט, מכוסה בפלומה דלילה ואפורה למעט פניו השחורות. לאחר 10 ימים פלומה לבנה מחליפה את הפלומה האפורה, ואילו בגיל 35 יום הגוזל מכוסה לגמרי בנוצות. מעוף ראשון בגיל 95-115 יום. שני ההורים מאכילים את הגוזלים. ההורים מקיאים מזון לקן והגוזלים אוכלים אותו.
התנהגות
התנהגות
הרבה פעמים המרבו מתקבצים ביחד. מבלים את רוב זמנם במנוחה כשהם עומדים ללא נוע, ולעיתים פוסעים מספר צעדים. הם מקננים במושבות קינון במקומות מסורתיים בערך משעה או שעתיים לפני שקיעת השמש ועד שעה או שעתיים לאחר הזריחה.
מזון
מזון
המרבו בעיקר אוכל נבלות, אך גם טורף. הוא אוכל כמעט כל חומר חי. מהלך במים רדודים כאשר מקורו פתוח כמעה, כנראה בחיפוש אחרי דגים. המרבו גם צד דגים שהוא רואה ומשפד על מקורו ותופס דגים במקורות מים מתייבשים.
לעיתים קרובות ניתן למצוא קבוצת מרבו מתגודדים מעל פגר. מבחינת ההיררכיה על הפגר הם נחותים לנשרים ולעיטים ולכן ממתינים בסמוך לפגר ורצים לכיוונו בכוונה לחטוף שאריות. המרבו טורף פלמינגו קטנים וגדולים. הוא יוצר בהלה כאשר הוא פוסע לאורך החוף ואז רץ ודוקר את הפלמינגו בגבם במקורו. הוא ניזון מביצים ומצעירים של תניני יאור. כמו כן ניזון מטרמיטים, ארבה, זחלי עש המופנה, חרקים, חולייתנים קטנים וחיפושיות. מקור המרבו לא מתאים לאכילת נתחים גדולים. הוא קורע חתיכות קטנות במקורו (עד 1 ק"ג) על ידי אחיזת נתח במקורו וטלטול הפגר עד שהחתיכה ניתקת ממנו. לעיתים הוא רוחץ את האוכל לפני שהוא בולע אותו. המרבו זקוק לכ- 0.7-1.0 ק"ג מזון ביום.
מה קורה בטבע?
מה קורה בטבע?
המרבו אינו מצוי בסכנת הכחדה. בתחילת המאה ה- 20 המרבו היה די נדיר במזרח אפריקה. הגידול במספרם הוא כנראה תוצאה של גדילת אוכלוסיית האדם שגוררת איתה גם גידול בכמות האשפה והשאריות שהמרבו ניזון אף מהם. כאוכל הנבלות, למרבו תפקיד חשוב במערכת האקולוגית. הוא דואג לסילוק נבלות ולמניעה של התפשטות מחלות.
המרבו נקרא בשפות שונות חסידת המרבו. נוצות הזנב שלו נקראות מרבו והן שימשו בעבר לקישוט כובעים, שמלות נשף וצעיפים.
בספארי
בספארי
נכון ל-2023 בספארי חיים שני זכרים.