בעלי חיים ושימור
גִ'ירָף מְרֻשָּׁת
Reticulated Giraffe
Giraffa Camelopardalis
גִ'ירָף מְרֻשָּׁת
Reticulated Giraffe
Giraffa Camelopardalis
תעודת זהות
- מחלקה
- יונקים ■ Mammalia
- סדרה
- מכפילי פרסה ■ Cetartiodactyla
- משפחה
- ג'ירפיים ■ Giraffidae
- תוחלת חיים
- 25 שנה בטבע, 27 שנים בגן חיות
- גיל בגרות מינית
- 4-5 שנים
- משך הריון
- 14 חודשים
- גודל השגר
- גור אחד
- גיל גמילה
- 14 חודשים
- מבנה חברתי
- עדר
הידעת?
קרני הג'ירף עשויות מסחוס ומעצם, ושלא כמו אצל בעלי קרניים אחרים, הן קיימות כבר בשלב העוברי. בג'ירף שזה אך נולד, הן אינן מחוברת לגולגולת. , הן רכות ושוכבות על פני הקרקפת כך שהן לא מפריעות בהמלטה.
מפת תפוצה
היכן תפגשו אותי בספארי?
בתצוגה מס' 34 באזור הסגול בגן החיות
לצפייה במפהמין זה משתתף בתוכנית רביה אירופאית למינים נכחדים
תפוצה
תפוצה
צפון מזרח אפריקה. דרום אתיופיה, סומליה וצפון קניה.
בית גידול
בית גידול
סוואנות באפריקה
תיאור פיזי
תיאור פיזי
הגי'רף הוא בעל חיים ייחודי ומקסים. התכונה הכי בולטת שלו היא כמובן גובהו. זכרים יכולים להגיע לגובה של 5.5 מטרים ונקבות ל 4.5 מטרים.
גור ג'ירף שזה עתה נולד כבר מתנשא לגובה של 1.8 מטרים אחרת הוא לא יצליח להגיע לעטיניה של אימו לינוק חלב.
פרוותו של הג'ירף מעוטרת בדגם של כתמים חומים כהים עד ערמוניים המופרדים בפרווה בהירה. דגם הכתמים משתנה בין תתי המינים השונים.
רבייה
רבייה
הזכרים, שחיים בנפרד מעדרי הנקבות הולכים מעדר לעדר ובודקים את הסטטוס הרבייתי של הנקבות על ידי רחרוח וטעימת השתן. כשהזכר מוצא נקבה מיוחמת הוא עוקב אחריה ומרחיק ממנה זכרים אחרים. הוא הולך צמוד אליה ומרחרח אותה ואת השתן שלה, כשהיא מוכנה לעמוד במקום ולא לזוז הוא עולה עליה ומזדווג עמה.
אחרי היריון של כ- 15 חודשים נולד ולד אחד. הנקבה ממליטה בעמידה והגור צונח כשני מטרים אל הקרקע.
הגור נעמד על רגליו לאחר כ- 15 דקות ויונק בתוך השעה הראשונה לחייו. בשבוע הראשון האמא נשארת לבדה, מרחיקה ג'ירפות אחרות ושומרת היטב על הגור שלה מפני טורפים.
עד גיל שבועיים, הגור מבלה מחצית מהיום ורוב הלילה ברביצה. בעת סכנה הוא מרכין את הראש וצבעיו עוזרים לו להיטמע בסביבה. האמא יכולה להתרחק מהגור גם מאה מטרים, על מנת ללכת לשתות מים למשל. היא יכולה להתרחק מהגור המוסתר אף למרחק של 4 ק"מ ולהשאיר אותו לבד 4 וחצי שעות.
בגיל חודש האימהות מתירות לגורים להתרועע עם גורים אחרים והתרחק מהן כמה עשרות מטרים. לפעמים ניתן לראות עדרי נקבות וגורים של עד 9 זוגות כאלו. האימהות ממשיכות לעמוד על המשמר ובאות מיד לעזור לגור במצוקה. ההתגודדות בקבוצה מאפשרת לאימהות להיות קצת פחות קרובות. הן יכולות להתרחק על מנת לאכול.
בגיל שלושה חודשים הגור מתחיל לאכול עלים. הוא נגמל מיניקת חלב בגיל שנה, ויוצא לעצמאות בגיל שנה עד שנה וחצי בערך.
התנהגות
התנהגות
ג'ירפות הן חיות שקטות אבל הן לא אילמות כפי שלפעמים אנשים חושבים. נקבות שמחפשות את הגורים שלהן שהתרחקו מהן משמיעות נהמות. זכרים מחזרים משמיעים סוג של נביחות.
הג'ירפה היא חיה חברתית, אך חיה בעדרים בלתי קשיחים ונזילים שמתפרקים ומתאחדים כל הזמן. הקשרים עם הפרטים אחרים הם רופפים וקצרי טווח. כל פרט מתרועע עם כל מי שנמצא באזור ובטריטוריות החופפות. לרוב הן לא עומדות קרוב אחת לשנייה, אלא אם הן עומדות קרוב ואוכלות מאותו עץ, או שנבהלות מטורף או שמתקהלות במספרים גדולים באזור פתוח.
תריסר ג'ירפות שעסוקים באכילה יכולות להיות פרושות על שטח של יותר מקילומטר רבוע במרחקים של 20 מטר זה מזה. האם לפזורה כזו ניתן לקרוא עדר? כן, גם זה סוג של עדר, כאמור רופף יותר. אין מנהיג או תיאום בין הפרטים. למרות זאת הם עדיין יכולים לשמור על קשר עין בשל יתרון הגובה שלהם. זכרים יריבים מזהים זה את זה ממרחק רב.
פרט לזמן שבו הנקבות שומרות על גור ממש קטן, הן לא נמצאות לבד. בדרך כלל יש נקבה אחרת בקרבת מקום. אימהות עם גורים צעירים נוטות להיות ביחד. גם הגורים נוטים להתקרב לגורים אחרים.
אימהות חוזרות להמליט באותם המקומות. נקבות בדרך כלל שומרות על קשר עם בנות שלהן, כך שאם נראות נקבות ביחד הרבה פעמים יש קרבה משפחתית והן נשארות בערך באותו אזור.
מגיל 3 ומעלה, הזכרים נוטים להתקבץ בעדרי "רווקיות" ולנדוד מאזור הולדתם. ככל שהם מתבגרים הם הופכים להיות יותר ויותר יחידאים, והם מחלקים את זמנם בין אכילה ובדיקת המצב הרוויתי של הנקבות בסביבה. זכרים בעדרים או לבד נמצאים בקרבת נקבות. כך שעדר של ג'ירפות יכול לכלול כל שילוב של גילאים וזוויגים בכל זמן נתון – והוא ככל הנראה לא ישמור על ההרכב הזה ליותר מדי זמן.
מזון
מזון
גובהה של הג'ירפה מקנה לה יכולת אכילה ברצועה של שני מטרים של צמרות העצים שאף אוכל עשב אחר, חוץ מפילים, לא יכול להגיע אליה. לשונה הארוכה, שיכולה להגיע לאורך של 45 ס"מ, מאפשרת לה לאכול עלים בצמרות העצים בצורה יעילה מאוד. "פטמיות" קרניות מגנות על השפתיים והלשון מפני הקוצים של עצי השיטה.
זכרים גדולים יכולים להגיע למזון בגובה של 5.8 מ', שזה בערך מטר מעל הגובה שהנקבות יכולות להגיע אליו.
יש חלוקה אקולוגית בין הזכרים והנקבות. הזכרים אוכלים גבוה בעוד שהנקבות אוכלות עצים ושיחים שהעלווה שלה מתחדשת והם מתחת לגובה של 2 מטרים. הדבר כה מדויק עד שניתן ממש לחזות מה יהיה הזוויג של ג'ירפה שרואים אותה ממרחק, רק על סמך הגובה שממנו היא אוכלת.
ההבדלים באקולוגיה של האכילה והיתרון שבגודל שלהם (פחות מפחד מטורפים), מאפשר לזכרים להיכנס לתוך צמחייה צפופה יותר, מה שגורם להפרדה גיאוגרפית בין הזכרים לנקבות.
הן שותות מים לפעמים פעם בשלושה ימים, או פחות, אך בעצם יכולות להסתפק במים שבמזונן, שבשעות מסוימות הוא אף מכוסה בטל.
אחוז הזמן מהיום שהג'ירפה מבלה באכילה דומה לזה של אוכלי עשב אחרים כמו אימפלה או צבי תומסון – הוא עומד על נקבות 53.2% וזכרים 43.2% בממוצע. בעונות היבשות הזמן מתארך.
הנקבות יותר בררניות בבחירת המזון. הן מבלות פחות זמן בהעלאת גירה ובהליכה. הזכרים הולכים יותר, על מנת לחפש נקבות, ובזמן זה הם גם מעלים גירה.
שיא האכילה הוא בשלוש השעות הראשונות והאחרונות של היום (שעות האור הכוונה). בשעות החמות הם בעיקר עומדים ומעלים גירה. בלילות הפעילות העיקרית היא העלאת גירה, שנעשית תוך כדי רביצה.
לג'ירפה כמו לאוכלי עשב אחרים קיבה בעלת ארבעה מדורים.
מה קורה בטבע?
מה קורה בטבע?
המין כולו, הכולל תשעה תתי מינים, מוגדר בספר האדום של ה- IUCN כ"עתידו בסכנה" - VU. שני תתי מינים נמצאים בסכנת הכחדה, ג'ירף רוטשילד וג'ירף מערב אפריקני.
הסחר בג'ירפות ובחלקיהם זניח. ובכל זאת, זנב של ג'ירפות הוא בעל ערך רב בתרבויות אפריקניות מסוימות. הדרישה לצמידי "מזל", מגרשי זבובים, וחוטי תפירה או חוטים לשזירת חרוזים - כולם משערות זנב של ג'ירפה - הביאו אנשים להרוג ג'ירפות רק בשביל השערות של זנבם. ג'ירפות ניצודות גם בשביל בשר והעור שלהן. אבל כאמור כל זה ברמה די נמוכה.
בסוף 2016 "זכו" הג'ירפות לעדכון המפוקפק של דרגת ההכחדה שלהן לדרגה גבוהה יותר והגיעו לדרגת "עתידו בסכנה". עד אז הג'ירפה, הוגדרה בסטטוס של "לא בסיכון". ההחלטה נפלה בגלל ירידה של כ- 40% בגודל האוכלוסייה מכ-150 אלף פרטים בשנת 1985 ל-97 אלף פרטים ב- 2015.
הסיבות העיקריות למצב הנוכחי של הג'ירפות הן אובדן בית גידול, התפשטות הגידולים החקלאיים, כריית מחצבים על חשבון השטחים הטבעיים ואי יציבת מדינית.
בספארי
בספארי
בספארי עדר של 4 ג'ירפות מרושתות. שלוש נקבות: דניאלה, דיקלה ודיאנה וזכר צעיר בשם דדי דדון.
(נכון ל-20254)