בעלי חיים ושימור
תַּנִּין הַיְּאוֹר
Nile Crocodile
Crocodylus niloticus
תַּנִּין הַיְּאוֹר
Nile Crocodile
Crocodylus niloticus
תעודת זהות
- מחלקה
- זוחלים ■ Reptilia
- סדרה
- תנינאים ■ Crocodylia
- משפחה
- תניניים ■ Crocodylidae
- משקל
- עד 1000 ק"ג
- תוחלת חיים
- עד 50 שנה בטבע
- משקל בלידה
- 100 גרם
- זמן דגירה
- 90 יום
- גודל תטולה
- 40-60 ביצים
- מחלקה
- זוחלים ■ Reptilia
- סדרה
- תנינאים ■ Crocodylia
- משפחה
- תניניים ■ Crocodylidae
- משקל
- עד 1000 ק"ג
- תוחלת חיים
- עד 50 שנה בטבע
- משקל בלידה
- 100 גרם
- זמן דגירה
- 90 יום
- גודל תטולה
- 40-60 ביצים
הידעת?
התנין הוא בעל החיים הראשון שהוזכר בתנ"ך. בראשית א' (כ-כא) "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים--יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה; וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ, עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. : וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב" התנין בתנ"ך הוא לא בהכרח מה שאנחנו קוראים תנין, אלא בעל חיים מפלצתי.
מפת תפוצה
היכן תפגשו אותי בספארי?
בחצר התנינים. מס' 47 במפה, באזור הורוד
לצפייה במפה
תפוצה
תפוצה
נפוץ בתפוצה רחבה באפריקה באזור שמתחת לסהרה ומצוי גם במדגסקר. נכחד מאזורי תפוצה מסוימים כולל חופי הים התיכון, ישראל וירדן.
בית גידול
בית גידול
מצוי במגוון רחב של בתי גידול אקוואטיים, כולל אגמים גדולים של מים מתוקים, נהרות, ביצות, שפכי נהרות וביצות מנגרובים. תנינים בגדלים שונים מאכלסים בתי גידול מעט שונים. כאשר המתבגרים נפוצים מאזור לידתם בגודל של כ- 1.2 מטר.
תיאור פיזי
תיאור פיזי
תנין היאור הוא מהתנינאים הגדולים ביותר. טורף מיימי מעוצב להפליא, זנבו ארוך וחזק, אצבעות רגליו האחוריות מצוידות בקרומי שחיה, לסתותיו חזקות במיוחד. כמו בשוכני מים אחרים העיניים האוזניים והנחיריים ממוקמים בקו גובה אחד, שמאפשר לשלושתם ביחד להיות מעל פני המים, ולתנין לארוב לטרף כשהוא כולו שקוע במים. שסתום מיוחד בעומק הגרון מאפשר לתנין להשאיר את הפה פתוח מתחת למים מבלי שיכנסו לו מים לגרון.
צבע הגוף ירוק זית, הבטן צהבהבה. הצעירים כהים יותר ויש להם פסים שחורים על הזנב ועל הגוף שדוהים עם התבגרותם.
כמו בקרוקודילים אמיתיים, השן הרביעית בלסת התחתונה גדולה במיוחד וניתן לראות אותה גם כשהפה סגור (מה שמבדיל בין הקרוקודילים לאליגטורים).
רבייה
רבייה
בזוחלים הבגרות המינית היא פונקציה של גודל יותר מאשר של גיל. זה בגלל שהגדילה תלויה יותר בקצב המטבולי, התלוי בטמפרטורה למשל, ופחות קשור לגיל אובייקטיבי. תנינות מגיעות לבגרות מינית באורך של כ- 2.6 מטרים ותנינים באורך של 2.7-3.1 מטרים. הם מגיעים לגודל הזה בטווח של 12-15 שנים.
ההזדווגות מתרחשת במים. הנקבה יוצאת מן המים על מנת להטיל ביצים. הקן בו מטילה הנקבה הוא חור בקרקע שיכול להגיע אף לעומק של 50 ס"מ. היא חופרת אותו בגדות חוליות במרחק של מספר מטרים מהמים. היא מטילה כ-50 ביצים ואז היא מכסה אותן בחול, ונשארת לשמור על הקן במשך כל תקופת הדגירה שנמשכת כשלושה חודשים.
מין האבקועים נקבע על פי הטמפרטורה שהביצה חוותה בקן. מביצה שהודגרה בטמפרטורה של מתחת ל- C°31 תבקע נקבה ומביצה שהודגרה בטמפרטורה של מעל C°31-34 יבקע זכר.
ממש לפני הבקיעה האבקועים מתחילים להשמיע מעין "ציוצים". האם בתגובה מתחילה לחפור בקן ולעזור לאבקועים להגיח. היא מעלה אותם לתוך הפה שלה ומעבירה אותם למים. האבקועים נשארים כקבוצה במשך כמה חודשים, שבמהלכם האמא ממשיכה להגן עליהם. הדרך בה האמא עוזרת לביצים לבקוע על ידי גלגולן בפה והרמתם שם האבקועים מאוד מרשימה, במיוחד לאור העובדה שהיא עושה זאת בעזרת הלסתות המשוננות והחזקות שלה ועדיין בשיא בעדינות. למרות השמירה הביצים בקן והאבקועים חשופים לטריפה.
התנהגות
התנהגות
הזכרים טריטוריאליים ומגנים על הטריטוריות שלהם שנמצאות על גדות וממשיכות כ- 50 מטרים לתוך המים. נצפה שיתוף פעולה באכילה, מספר תנינים יכולים להתרכז באזור אחד משופע בדגים והם אוכלים לפי סדר היררכי.
כנראה שההתנהגות החברתית של תנין היאור מוערכת בחסר. כנראה שיש להם יותר יכולות חברתיות משמיחסים להם.
למרות שלרוב צופים בתנינים כשהן רובצים ללא תנועה, התנין רץ מאוד מהר ביבשה.
מזון
מזון
תפריטו של התנין משתנה עם הגיל והגודל שלו. הצעירים ניזונים מחרקים, דגים קטנים, דו-חיים וסרטנים. התפריט מתרחב עם גדילת התנין ומתחיל לכלול יותר חולייתנים כמו דגים, צבים, עופות ויונקים. התנינים הגדולים ביותר מסוגלים לטרוף אנטילופות, בופלו, זברה וגנו, כשהם גוררים את החיה אל המים ומסובבים אותה כדי לקרוע נתחי בשר. הם גם ישמחו לאכול נבלות.
לתנינים בסך הכל 64-68 שיניים בפיהם. השיניים הן פולידונטיות. הן יכולות להתחלף הרבה פעמים. אם אחת נושרת תצמח במקומה חדשה.
תפריטו של התנין משתנה עם הגיל והגודל שלו. הצעירים ניזונים מחרקים, דגים קטנים, דו-חיים וסרטנים. התפריט מתרחב עם גדילת התנין ומתחיל לכלול יותר חולייתנים כמו דגים, צבים, עופות ויונקים. התנינים הגדולים ביותר מסוגלים לטרוף אנטילופות, בופלו, זברה וגנו, כשהם גוררים את החיה אל המים ומסובבים אותה כדי לקרוע נתחי בשר. הם גם ישמחו לאכול נבלות.
לתנינים בסך הכל 64-68 שיניים בפיהם. השיניים הן פולידונטיות. הן יכולות להתחלף הרבה פעמים. אם אחת נושרת תצמח במקומה חדשה.
מה קורה בטבע?
מה קורה בטבע?
באופן עקרוני תנין היאור אינו מוגדר בסיכון להכחדה. בחלק מהמדינות אין אישור לצוד אותו, ואילו במדינות אחרות יש הגבלה על כמות התנינים שניתן לצוד באופן חוקי.
הסיכון העיקרי לתנינים הוא קונפליקט עם בני אדם. תנינים אחראיים על היעלמותם של כמה מאות אנשים בשנה. מכיוון והם מסוכנים לאנשים שחיים בסמיכות לנהרות ומקורות מים, הם לפעמים נפגעים או נקטלים. קינים נחמסים. יש גם קונפליקטים עם דייגים. בנוסף עור התנינים מאוד מבוקש ונחשב "איכותי" לייצור של מגפיים תיקים חגורות ועוד. ציד לעורות בין השנים 1940 ל- 1960 הוביל לירידה משמעותית מאוד באוכלוסייה בכל אזור התפוצה. מרבית הסחר בתנינים מתקיים בחוות גידול. באופן אירוני, דווקא השימוש בעור ובבשר התנינים הוא זה שדחף לשמירה עליהם, ונתן סיבה לשמור אותם ואת בית הגידול.
למרות שהיום הם יחסית בטוחים בדרומה ובמזרחה של אפריקה, האוכלוסייה תלויה בעיקר על תתי האוכלוסיות במרכז ובמערב אפריקה, זאת בעיקר בשל ציד כבד בעבר ובשל אובדן בית הגידול.
סיכון נוסף הוא צמחים פולשים שמתבססים בגדות הנהרות שמצלים על הקינים של התנינים, מה שמקרר את הביצים ומוביל לבקיעה של נקבות בלבד.
התנין חי בישראל עד תחילת המאה העשרים. הם חיו בביצות כבארה ונחל תנינים. רוב התיאורים של תנינים בארץ על ידי חוקרי טבע שונים בעיקר בנחל א-זרקה או א-תמסח הידוע היום כנחל תנינים. במקום היתה גם עיר שקוריה "קרוקודילופוליס".
בסוף המאה ה- 19 נראו וניצודו מספר תנינים. עורותיהם שמורים באוספי האוניברסיטאות ובאוסף האב שמיץ בירושלים.
בספארי
בספארי
נכון ל-2024 בספארי זוג תנינים- זכר ונקבה ילידי 2012. לכל תנין נבנתה מחילה מחוממת כדי שיוכל לבלות בה את הימים הקרירים.