בעלי חיים ושימור
הִיפּוֹפּוֹטָם
Hippopotamus
Hippopotamus amphibius
הִיפּוֹפּוֹטָם
Hippopotamus
Hippopotamus amphibius
תעודת זהות
- מחלקה
- יונקים ■ Mammalia
- סדרה
- מכפילי פרסה ■ Cetartiodactyla
- משפחה
- היפופוטמיים ■ Hippopotamidae
- תוחלת חיים
- 15-20 שנים
- גיל בגרות מינית
- ♂- 6-14 שנים, ♀- 7-15 שנים.
- משך הריון
- 8 חודשים
- גודל השגר
- גור אחד
- משקל בלידה
- 30-50 ק"ג
- גיל גמילה
- 8 חודשים
- מבנה חברתי
- עדר
- מחלקה
- יונקים ■ Mammalia
- סדרה
- מכפילי פרסה ■ Cetartiodactyla
- משפחה
- היפופוטמיים ■ Hippopotamidae
- תוחלת חיים
- 15-20 שנים
- גיל בגרות מינית
- ♂- 6-14 שנים, ♀- 7-15 שנים.
- משך הריון
- 8 חודשים
- גודל השגר
- גור אחד
- משקל בלידה
- 30-50 ק"ג
- גיל גמילה
- 8 חודשים
- מבנה חברתי
- עדר
הידעת?
היפופוטמים לא יודעים לשחות! יותר מזה הם לא יכולים לשחות, כי הם לא יכולים לצוף! גופם צפוף מדי לציפה. הם נעים במים על ידי כך שהם דוחפים את הקרקעית ברגליהם והם פשוט הולכים או רצים על קרקעית הנהר בהילוך איטי וחינני ונוגעים בקרקעית בקצות אצבעותיהם כרקדניות בלט. כנראה שמכאן הרעיון בסרט פנטזיה.
מפת תפוצה
היכן תפגשו אותי בספארי?
בשטח האפריקני הפתוח, בשעות היום בתוך האגם.
לצפייה במפה
תפוצה
תפוצה
אפריקה, מתחת לסהרה. בעבר, ההיפופוטמים נמצאו בכל האזור שמתחת לסהרה, אך רוב האוכלוסיות הצטמצמו או נכחדו. כיום, האוכלוסיות הגדולות נמצאות בעמק נהר הנילוס במזרח אפריקה. מגינאה מזרחה לאתיופיה ודרום וצפון-מזרח דרום אפריקה.
בית גידול
בית גידול
נהרות, אגמים וביצות בהם המים גבוהים מספיק על מנת לכסות את גופם. הם נמנעים ממקומות בהם המים גועשים, ומעדיפים זרימה שקטה וקרקעית מוצקה. בקרבת מקור המים צריך להיות אזור עשבוני שיספק מזון.
תיאור פיזי
תיאור פיזי
צבע עורו של ההיפופוטם אפור-חום, גופו חביתי ונתמך על ידי רגליים קצרות ועבות. העיניים והנחיריים נמצאים בחלק העליון של הראש הגדול והרחב ומאפשרים ראיה ונשימה כאשר כל גופו של ההיפופוטם נמצא בתוך המים. הנחיריים יכולים להיסגר כאשר ההיפופוטם צולל אל מתחת למים. החלק התחתון של הגוף ורוד, וגם מסביב לעיניים, אוזניים ולחיים. העור חסר שיער לחלוטין. יש להם זיפי שיער רק על האף, האוזניים והזנב. הפה גדול ובעל מפתח רחב במיוחד, החושף ניבים גדולים ומעוקלים. להיפופוטמים יש משקפת שחייה מובנית. ממבנה שקופה מכסה את העיניים ומגנה עליהן וגם מאפשרת להם לראות טוב מתחת למים.
זיעת ההיפופוטם הופכת צבעה לאדום על עורם עם הזמן, מה שהביא למיתוס שהם מזיעים דם. עור ההיפופוטם העירום חשוף לקרינת השמש. מדענים רבים תהו מדוע זיעת ההיפופוטמים אדומה ולאחרונה ביפן גילו את הסוד. החומר אינו בדיוק זיעה אלה חומר שמופרש מבלוטות עוריות. "זיעת" ההיפופוטם מכילה פיגמנטים שמשמשים כקרם הגנה מהשמש וכאנטיביוטיקה.
רבייה
רבייה
הם מתרבים לאורך כל השנה עם שיאי המלטות באוקטובר ובאפריל במקביל לשיא בגשמים. הנקבה מתייחמת ל- 3 ימים בהם היא מזדווגת עם הזכר השליט. מעט לפני ההמלטה הנקבה המתרחקת מהעדר ומוצאת מקום מבודד על היבשה או במים בכדי להמליט וליצור קשר עם הגור לפני שהיא חוזרת איתו אל העדר. הגורים נולדים בדרך כלל מתחת למים, האם דוחפת את הגור הנולד כלפי מעלה כדי שינשום אוויר. הגורים יונקים מתחת למים ולעיתים נראים גם רוכבים על גב האם. גורים יכולים לעצור את נשימתם רק ל- 40 שניות. האם נשארת עם הגור במים מספר ימים ולא יוצאת בלילה לאכול. לעיתים הגורים מרוכזים ב"פעוטון" ושומרות עליהן מספר אימהות כאשר יתר האימהות הולכות לאכול.
התנהגות
התנהגות
היפופוטמים חיים לבד או בעדרים של עד 30 פרטים. בעונות היבשות קבוצות מתקבצות יחדיו לעדרים של כ- 200 פרטים. הגרעין של העדר מורכב מנקבות וצאצאיהן. זכרים בוגרים מתחרים ביניהם על שליטה ורבים ביניהם בעוצמה רבה בכדי לזכות בה. בלהקה יש זכר אחד שליט וזכרים נוספים שהשליט מוכן לסבול את נוכחותם. רק לזכר השליט הזכות להזדווג עם הנקבות. לפעמים הוא מרשה, או לא מסוגל למנוע מזכרים נחותים יותר להזדווג בגבולות הטריטוריה שלו.
כאשר שני זכרים יריבים נפגשים, הם עומדים זה מול זה ופוערים את פיהם הכי רחב שהם יכולים. בדרך זו הם אומדים האחד את השני. הזכר הקטן יותר פורש מהעימות והגדול יותר מאפשר לו לפרוש בלי לתקוף אותו. במקרה שאף אחד לא פורש, ההיפופוטמים משתמשים בניבים הארוכים שלהם כנשק שלעיתים אף גובה מחיר גבוה מאוד עד מוות. רוב הזכרים הבוגרים "מעוטרים" בצלקות על גבם מפציעות קרב. זכרים מובסים נידונים לחיי בדידות. היפופוטמים זכרים מסמנים את הטריטוריה שלהם על ידי טקס מעט "מסריח": הם מרססים את הסביבה וגם זכרים אחרים בשתן ובצואה אותם הם מפזרים בעזרת סיבובים של הזנב (דמיינו קקי עף ממאוורר).
מזון
מזון
ההיפופוטם ניזון בעיקר מעלים ומעשבים הגדלים לאורך גדות הנהרות בהם הם שוכנים. לעיתים קרובות הם נראים גם טורפים בעלי חיים קטנים או ניזונים מפגרים. היפופוטם אוכל עד 40 ק"ג של עשב בלילה, כמות זו (כאחוז עד אחוז וחצי ממשקלו) היא כמחצית ממה שנחוץ לאוכלי עשב אחרים. ההיפופוטם מפצה על כך בשעות רבות של בטלה במשך היום.
מה קורה בטבע?
מה קורה בטבע?
ההיפופוטם מוגדר כ"עתידו בסכנה" (VU) על ידי ארגון שמירת הטבע של האו"ם, ה- IUCN.
האיום העיקרי על אוכלוסיית ההיפופוטמים הוא איבוד של שטחי מרעה לטובת שדות חקלאיים ולישובי אדם וגם בגלל צייד. בגלל גידול באוכלוסיית האדם החיכוך בין ההיפופוטמים והאדם הולך וגדל ועל כן הם נחשבים לבעל החיים שהרג בתקיפה (מפני שחש מאויים) הכי הרבה אנשים באפריקה. הם גם ידועים לשמצה בכך שהם פושטים על שדות חקלאיים ועושים נזקים גדולים מאוד על ידי אכילת יבולים ורמיסתם.
בעיה נוספת היא צייד בלתי חוקי או מעבר למכסה המותרת, כאשר ההיפופוטם ניצוד לבשר, עור ושנהב. האיסור על סחר בשנהבי פילים, בסוף שנות השמונים, הביא לניצול יתר של ניבי ההיפופוטמים, הנוחים לפיסול, והיכולים להגיע ל- 60 ס"מ אורך. על ניבי ההיפופוטם לא חלות הגבלות יבוא/יצוא. תוך שנתיים מהתחלת האיסור על ייצוא שנהב הפילים חלה עליה של 530% ביצוא השנתי של שיני היפופוטמים. אוכלוסיות שלמות של היפופוטמים נכחדו באזורים שבהם הם היו נפוצים בעבר, כמו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
היפופוטמים נמצאים המספר אזורים מוגנים וכן מתרבים בקלות בגני חיות, על כן תוכניות ריבוי בשבייה והשבה לטבע עשויים להיות אמצעי שימור רלוונטיים במקרה שהאוכלוסיות ירדו לרמה קריטית. אולם, הגנה על בתי הגידול הוא כיום נושא דחוף יותר, כולל מאמצים למניעת ייבוש של נתיבי נהרות ואבדן שטחי מרעה טבעיים.
בספארי
בספארי
בספארי עדר של 22 היפופוטמים: 21 נקבות וזכר אחד. לאחר שנים רבות של רבייה, עצרנו את הריבוי הטבעי כדי לשמור על העדר בגודל שמתאים לגודל האגם בשטח האפריקני
צילום: שגיא טבצ'ניק