בעלי חיים ושימור

גּוֹרִילַת הַשְּׁפֵלָה הַמַּעֲרָבִית
Western Lowland Gorilla
Gorilla gorilla gorilla
גּוֹרִילַת הַשְּׁפֵלָה הַמַּעֲרָבִית
Western Lowland Gorilla
Gorilla gorilla gorilla




תעודת זהות
- מחלקה
- יונקים ■ Mammalia
- סדרה
- קופאים ■ Primates
- משפחה
- קופי אדם ■ Hominidae
- תוחלת חיים
- בטבע כ- 35 שנים. בגני חיות עד 50 שנים
- גיל בגרות מינית
- ♂- 13 שנים, ♀- 10 שנים.
- משך הריון
- כ- 9 חודשים
- גודל השגר
- גור אחד
- משקל בלידה
- כ- 2 ק"ג
- גיל גמילה
- 3-4 שנים
- מבנה חברתי
- משפחה
- מחלקה
- יונקים ■ Mammalia
- סדרה
- קופאים ■ Primates
- משפחה
- קופי אדם ■ Hominidae
- תוחלת חיים
- בטבע כ- 35 שנים. בגני חיות עד 50 שנים
- גיל בגרות מינית
- ♂- 13 שנים, ♀- 10 שנים.
- משך הריון
- כ- 9 חודשים
- גודל השגר
- גור אחד
- משקל בלידה
- כ- 2 ק"ג
- גיל גמילה
- 3-4 שנים
- מבנה חברתי
- משפחה
הידעת?
גורילות בונות לעצמן קן לישון בו בלילה. צעירים ונקבות בונים את הקינים על עצים ואילו הזכרים הגדולים ישנים על הקרקע. ספירה של קינים היא דרך יעילה שבה החוקרים מעריכים את גודל האוכלוסייה בטבע, שכן קשה למצוא את הגורילות ביער הסבוך.
מפת תפוצה
היכן תפגשו אותי בספארי?
בחצר מס' 18 בגן החיות באזור הצהוב
לצפייה במפהמין זה משתתף בתוכנית רביה אירופאית למינים נכחדים




תפוצה
תפוצה
היערות הטרופיים של קמרון, הרפובליקה של מזרח אפריקה, גבון, קונגו, גינאה המשוונית. דרום מערב הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, כשלפחות קבוצה אחת נודדת בצורה עונתית מעבר לגבול לאנגולה, מצפון לנהר הקונגו. התפוצה ככל הנראה דומה מאוד לתפוצה ההיסטורית של המין.
בית גידול
בית גידול
יערות עד, יערות ביצות, סבך, צמחייה משנית, קצוות היער וקרחות יער, יערות על גדת נהרות, שטחים מעובדים נטושים שגובלים ביער. יערות ביצתיים נחשבים חשובים במיוחד לתזונה של הגורילות, יש בהם הרבה מזון בעונה הרטובה והיבשה. הגורילות ניזונות מצמחי המים.
תיאור פיזי
תיאור פיזי
באופן עקרוני הגורילה הוא הפרימט הגדול בעולם. אך תת המין גורילת השפלה המערבית הוא הקטן מבין ארבעה תתי המין של הגורילות (ששייכים לשני מינים). בתת המין הזה ההבדל בין הזוויגים הוא הגדול ביותר.
רבייה
רבייה
מתרבים כל השנה, כשלנקבות מחזור ייחום של 28 יום. נקבה ממליטה גור פעם בארבע שנים בממוצע. בגלל שחלק מהגורים מתים בינקותם, למעשה הנקבות מגדלות גור לבגרות בהצלחה כל 6-8 שנים.
הגורים מטופלים על ידי האם. הם גדלים בקצב מהיר פי שניים מתינוק אנושי ובגיל שלושה חודשים כבר מסוגלים לזחול ולהיתפס באמם בעצמם. הזכרים לא מתייחסים לגורים באופן ישיר, אך הם מספקים להם הגנה יחד עם כל המשפחה.
התנהגות
התנהגות
מכל קופי האדם לגורילה המבנה החברתי הכי יציב. זה בגלל שמזונן העיקרי הוא עלווה. עלווה, שלא כמו פירות, נמצאת בכתמים גדולים מאוד שמספיקים למספר גדול של פרטים.
קבוצות של גורילת השפלה המערבית מונות בין 5 ל- 10 פרטים אך יכולות להגיע ל- 20 עד 32 פרטים. הן חיות בהרמון שבו שולט כמעט תמיד כסוף גב אחד. קבוצות בעלות יותר מזכר שליט אחד הן נדירות. בקבוצה יש בדרך כלל עוד 3 או 4 נקבות, ו- 4 או 5 צאצאים. הנקבות בדרך כלל אינן קרובות משפחה, והקשרים החברתיים ביניהן רופפים. מה שמחזיק את הקבוצה, בניגוד לקבוצות פרימטים אחרות, זה הקשר שבין הזכר לכל נקבה, ולא הקשרים שבין הנקבות לבין עצמן.
עם ההגעה לבגרות מינית גם זכרים וגם נקבות עוזבים את המשפחה. הנקבות מצטרפות לקבוצה אחרת או מצטרפות לזכר בודד, בעוד שהזכרים נשארים בודדים עד אשר הם מבוגרים דיים למשוך נקבות וליצור לעצמם משפחה משלהם.
במשך היום הקבוצה יכולה להיות די מופרדת, עד למרחק של כחצי קילומטר אפילו, והיא חוזרת לישון ביחד בלילה.
מזון
מזון
הגורילות חייבות לבלות זמן רב באכילה על מנת לתחזק את גופן הגדול.
פירות מהווים חלק חשוב ונמצאים בזמינות גבוהה יחסית. זמינות הפירות משנה את העדפות המזון של הגורילות. כשיש פירות הם מהווים את החלק הגדול של התפריט. עשבים איכותיים (העשירים במינרלים ובחלבון) נאכלים כל השנה, ועשבים לא איכותיים רק כשאין מספיק פירות. עלים וחומר עצי נאכלים בעונה היבשה בלבד. חרקים גם הם חלק מהתפריט, אם כי חשיבותם טרם נחקרה מספיק. כשיש הרבה פירות (הפזורים בצורה כיתמית בבית הגידול) הגורילות נודדות יותר כדי לאכול. כשהן אוכלות רק עלים וחומר עצי הם נשארות באזור קטן יותר. כנראה שתרבות האוכל שלהם נרכשת ומועברת בהורשה תרבותית מדור לדור. בגלל שהם לא מסוגלים לעכל תאית, הם מסתמכים על חיידקים שחיים במעי הגס שלהן. החיידקים מפרקים את התאית לפחמימות שגוף הגורילה יכול להשתמש בהן, בתהליך התסיסה. לכן בטנן של הגורילות נפוחה.
מה קורה בטבע?
מה קורה בטבע?
כשבוחנים את הסיכונים של אוכלוסיית הגורילות בטבע צריך לקחת בחשבון שני טווחי זמן: הקצר והארוך. בטווח הקצר, ללא ספק הסכנה המיידית היא צייד בלתי חוקי ומגפות. בטווח הארוך הרס בית הגידול והפרעה יהוו בעיה ובעוד שניים עד שלושה עשורים יהוו איומים ממשיים כמו שהצייד ומהמגפות עכשיו. על כל האיומים האלו עלול להעפיל איום ההתחממות הגלובלית. שינוי בכמות המשקעים, וטמפרטורה גבוהה יותר עלולים ליצור שינוי משמעותי בכיסוי היער ועל כן בזמינות המזון ובזמינות בית הגידול המתאים.
כריתת יערות לתעשייה התגלתה כאחד הסיכונים הגדולים ביותר לעתיד, במיוחד מסביב לאזורים מוגנים. סלילת הכבישים ואפשרויות התובלה הקלות, יוצרות על ידי תעשיית העץ עלייה גדולה מאוד של תעשיית הבושמיט (בשר מן היער), ועלייה גדולה מאוד של כריית מינרלים. מחסור בידע על מספר הגורילות ותפוצתן וחסך קריטי במידע ביולוגי מקשים על הערכות מדויקות.
גורילות השפלה המערבית ניצודות בשביל בשרן, בכדי להימכר לאספנים פרטיים, למזכרות, לטקסים מסורתיים ולרפואה עממית. למרות שזה אינו חוקי באף מדינה, החוקים כמעט ולא נאכפים. תופעות כאלו תועדו בכל המקומות בהם חיות גורילות. מידת הצייד שונה בין המקומות השונים.
באזור המיוער במערב אפריקה, צייד בושמיט הוא סכנה רצינית לגורילות השפלה המערבית. למרות שהבושמיט בכללו היה ועדיין חשוב תרבותית ותזונתית באזורים רבים, ההשפעה של צייד הבושמיט נרחבת יותר היום ומשפיעה באופן חמור יותר על מינים רבים. הצייד מתגבר עם הנגישות המתגברת לאזורים נידחים יותר ויותר. שווקים חדשים מתפתחים על מנת לספק את הביקוש המתגבר באוכלוסיה העירונית, שם הבושמיט נחשב כמעדן. בשר הגורילה מהווה רק אחוז קטן מהבושמיט, אך ההשפעה על אוכלוסיות הגורילות גדולה באופן לא פרופורציוני בגלל קצב הרבייה האיטי שלהן וההשלכות החברתיות של הרג זכר כסוף גב.
למרות שברור שההשפעה של הבושמיט היא רצינית, אין הערכה כללית לנזק שנגרם לאוכלוסיות. בציד בושמיט הציידים משתמשים במלכודות הנקראות snare המלכודות האלו הם פשוט חוט ברזל שקשור לענף. הן מיועדות ללכוד אנטילופות אך גם גורילות עלולות להיפגע אם יד או רגל שלהן נלכדת במלכודת כזאת.
בצפון מזרח קונגו, מעריכים כי כ- 5% מגורילות השפלה המערבית נקטלות מדי שנה על ידי ציידים, זאת למרות צפיפות נמוכה של תושבים מקומיים. רמה כזאת של צייד איננה בת קיימא עבור מין שמתרבה באיטיות כמו הגורילה. בניגוד לכך, יש פיקוח אפקטיבי של צייד בקונגו ובקמרון, שם גורילות כמעט ולא ניצודות. הפיקוח הוא תוצאה מוצלחת של שיתוף פעולה בין השלטון המקומי וארגונים בינלאומיים.
הגורמים המשפיעים על הבושמיט הם: טאבו מקומי, אכיפה, זמינות תחמושת ורובים, וגישה אל הגורילות. הכבישים של תעשיית העץ הם המאפשרים העיקריים של הציד. והם אלו שהופכים את כל הפאונה המקומית לפגיעה הרבה יותר.
צורות אחרות של ניצול: בעבר גורילות היו ניצודות בשביל למכור את הראש שלהן, כפות הידיים והרגליים שלהן לאספנים. תינוקות היו נמכרים לחוקרים ולאנשים שרצו לעצמם גורילת מחמד. שני סוגי המסחר האלו, תינוקות וחלקי גוף, ממשיכים עד היום, גם כתוצר לוואי של הבושמיט או כשסוחר משלם לציידים כדי שיביאו תינוק תוך שהוא משכנע אותו שיש "שוק" לקופי אדם.
תפיסה של תינוק כרוכה בהרג של לפחות שני מבוגרים, כי חברי הקבוצה ילחמו בכדי להגן על התינוק. התינוקות חשופים לתופעות של פוסט טראומה ותת תזונה כתוצאה מכך, אי לכך 80% מהתינוקות שהוחרמו מציידים או מסוחרים מתים לאחר זמן קצר.
האבדות האלו יוצרות אפקט מצטבר, כי אם ארבעה מתוך חמישה תינוקות מתים, וכל תינוק נתפס על ידי הרג שני מבוגרים, זה אומר ש: כל תינוק ששורד להגיע לגן חיות או למקלט ככל הנראה מייצג אובדן של 15 גורילות לאוכלוסייה!! (5x2 מבוגרים מתים + 4 תינוקות מתים ואחד חי).
מחלות: האבולה הוא סיכון פוטנציאלי הרסני במיוחד לגורילות ולשאר קופי האדם. גורילות רגישות להרבה מחלות של האדם, כמו אבולה, הצטננות, דלקת ריאות, אבעבועות שחורות, אבעבועות רוח, שחפת, אדמת, קדחת צהובה ופטלת. חוץ מהשפעה חמורה על אוכלוסיית האדם, כמה התפרצויות של וירוס האבולה מאז שנת 2000 עלו כנראה בחייהם של אלפי קופי אדם באפריקה. קדחת דימומית אבולה היא מחלה מאוד מדבקת, בדרך כלל קטלנית ופוגעת באנשים ובפרימטים אחרים כמו קופים קטנים, גורילות ושימפנזים. מדענים רבים מאמינים כי האבולה מועברת לאנשים דרך שחיטה והתעסקות בבשר הבושמיט.
המחלה אותרה בשש מדינות אפריקניות: הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, קונגו, גבון, סודן חוף השנהב ואוגנדה. המחלה אינה ניתנת לריפוי והורגת כ- 80% מהנדבקים בה. התמותה גדולה יותר כשמדובר בגורילות ובשימפנזים – 95-99%. מגפות אבולה אחרונות במערב אפריקה המשוונית השפיעו על הגורילות בגבון ובקונגו. התפרצויות האבולה תרמו באופן משמעותי לירידה באוכלוסיות קופי האדם בגבון שם היו ארבע התפרצויות עד כה. התפרצויות נוספות היו גם בקונגו.
עוד סיכון הוא החשיפה למחלות של בני אדם. במיוחד לגורילות מורגלות שבאות במגע עם בני אדם באזורים של תיירות גורילות. התיירות חושפת את הגורילות לאדם, לפעמים קרוב מספיק להדבקה מתרסיס וטיפות על ידי התעטשות או שיעול, ולכן לכל מחלה שאנשים עלולים לשאת, שמדביקה באופן זה. לחלק מהמחלות הגורילות לא נחשפו בעבר מעולם. כרגע, האיום הספציפי הזה לא משמעותי עבור גורילות השפלה המערבית. קשה מאוד להרגיל אותן וקשה מאוד לעקוב אחריהן בבית הגידול הצפוף, על כן תיירות גורילות השפלה המערבית לא מפותחת.
הרס והקטנה של בית הגידול: בכל האזורים של בית הגידול היער נכרת לתעשיית העץ ובכדי לפנות מקום לחקלאות. אובדן בית הגידול הוא איום רציני על הגורילות. גם העלייה בביקוש לשמן דקלים מחמירה את המצב. עד לא מזמן היתה רק מעט התדלדלות של בית הגידול ברוב אגן קונגו, עם הפיכה מועטה לחקלאות. עד שנות 1980 במערב ובמרכז אפריקה העץ נחשב לתעשייה לא מפותחת במיוחד. מצב זה השתנה באופן דרמטי בשנות ה- 90. עד שנת 2000, יותר מחצית מהיערות של גבון יועדו לכריתה, ויצור בולי העץ עלה ליותר מ- 3 מיליון מטר מעוקב בשנה. בקמרון יותר מ- 170,000 קמ"ר מהיערות נכרתו או מיועדים לכריתה. תמונות לווין מראות רשת של כבישים חדשים המשמשים לכריתת היערות, כך שהכריתה מגיעה עכשיו ליער הכי פחות נגיש במדינה. קיטוע היערות מהווה איום רציני על הגורילות. חוץ מגישה לציידים, הוא יכול לחסום מעבר של פרטים בין הקבוצות וגישה למקורות מזון.
השפעת קונפליקטים אזרחיים: השפעת המלחמות תועדה היטב בגורילות ההרים ובגורילות השפלה המזרחית. מלחמות האזרחים יוצרות עוני ומביאות את האנשים, במיוחד אלו שנעקרו מבתיהם ופליטים, להסתמך יותר ויותר על הטבע כמקורות מזון, פחם ועוד. בעשורים האחרונים היו תקופות של חוסר יציבות באנגולה, בקונגו, ברפובליקה של מרכז אפריקה וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. בעת לוחמה היער גם מהווה מקום מסתור למורדים ולפליטים.
בספארי
בספארי
נכון ל-2025 בספארי משפחה המורכבת מהזכר שליט לוקאס (יליד הולנד 1982) ונקבה בוגרת, אניה (ילידת הולנד 1987).
ללוקאס עם השנים נולדו לא מעט צאצאים שנמצאים בגני חיות ברחבי העולם (דרום אפריקה, ברזיל, ספרד). שלוש גורילות צעירות נמצאות בחצר הגורילות: לישה (2008), אמליה וליאורה (2012).